עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 88

מקבילות

בראשית רבה (מהד' אלבק) פרשת בראשית פרשה ג עמ' 22 (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

המשנה[1] עוסקת בברכות על הנר ועל הבשמים במוצאי שבת בעת ההבדלה, ובסיפא נאמר 'ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו', היינו, אין מברכים את הברכה 'בורא מאורי האש' עד שנהנים מאור הנר. הנאה מאור היא בדרך כלל מעוצמתו המאפשרת ראייה טובה, והיא גם מותנית לא אחת בקרבה אליו, בעמידה בסמוך לו.[2]

כמשענת לקביעת המשנה דרש רבי זעירא בנו של רבי אבהו את הפסוק 'וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ' (בראשית א' ד'). במדרשו הוא מתבסס על סדר חלקי הפסוק; ראשית נאמר 'וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב', משמע הוא נהנה מראיית האור, ורק אחר כך 'וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ'. מבנה הפסוק רומז כביכול לקביעת המשנה, לאחר שהאדם נהנה[3] מאור הנר, יברך על אור הנר בעת ההבדלה בין השבת ליום החול.[4]

מן ראוי להעיר כי מדובר באור שלא היה בשבת, ואין הברכה אלא על אור שנוצר לאחר השבת.[5] מכאן שרבי זעירא הדגיש במדרשו על אור נר ההבדלה, שניתן ליהנות ממנו רק בערב, לאחר צאת השבת.

[1] ברכות פ"ח מ"ו.

[2] הפרשנים, רבי עובדיה מברטנורא והפני משה על אתר, מתייחסים רק למרחק בו נמצא האדם מהאור.

[3] כאמור לעיל, קרוב אליו, רואה אותו.

[4] הפני משה (על אתר): '...שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו.

[5] יש כאן מעין חיקוי לדרכו של האל.