header2

כלאיים (כלאי בהמה) – אגדה ג

פ"ח ה"ה דף יב ע"ב עמ' 62

מקור מקור
מה עשה צבעון וענה. מה עשה צבעון וענה
זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה
אמ' הקב'ה להם. אמר הקדוש ברוך הוא להם
אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן
אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו
מה עשה הקב'ה. מה עשה הקדוש ברוך הוא
זימן ח(נ)[כ]י(כ)7]א והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר. זימן נחש והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר
{מימיו} לא יאמר לך אדם מימיו לא יאמר לך אדם
שעקצו חברבר ו(ה)[ח]יה. שעקצו (הכישו) חברבר וחיה
נשכו כלב שוטה וחיה. נשכו כלב שוטה וחיה
שבעטתו פרדה וחיה. שבעטתו פרדה וחיה
ובלבד פרדה לבנה. ובלבד פרדה לבנה

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 88

 

מקבילות

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק) פרשת וישלח פרשה פב ד"ה (כד) ואלה בני עמ' 994 – 995

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש המרחיב את הסיפור המקראי, מימרה

 

עיון קצר באגדה

על האש והכלאיים נאמר בברייתא כי עלו במחשבה בששת ימי בראשית,[1] ונאמר שם כי הפרד, שהוא יצור כלאיים נוצר על ידי ענה בן צבעון. אגדה זו חוזרת לעסוק ביצירת הפרד על ידי ענה בן צבעון, אך עיקר עניינה הוא ביחסו של האל למעשה ובתוצאותיו.

בעל האגדה הסביר כי ענה בן צבעון יצר הפרד מהרבעת סוס עם אתון, האל ראה בעשייה זו היזק, על כן אמר שיביא על 'אותו האיש', היינו על ענה בן צבעון, דבר שיזיק לו. בסמוך הוסיף המספר כי האל יצר חברבר על ידי הכלאת נחש וחרדון. בסיום האגדה ציין כי אדם לא יחיה לאחר הכשת חברבר, נשיכת כלב שוטה ובעיטת של פרדה, למעט פרדה לבנה.

האגדה מעוררת תהיות:

ראשית, לא נמסרה הסיבה בגינה כועס האל על ענה בן צבעון שיצר את הפרדה, הדבר תמוה, כיוון שנאמר כי הכלאיים עלו במחשבה בששת ימי בראשית. אפשר כי התשובה לכך היא שדעת בעל הברייתא שאמר כי הכלאיים עלו במחשבה אינה דעתו של בעל האגדה. אפשרות אחרת היא כי הכלאיים אומנם עלו במחשבה, אך לא היה זה הכרחי שייווצרו.[2]

שנית, האל יצר את החברבר כדי שיזיק לענה בן צבעון, אך לא מסופר על כך דבר. מן ההקשר ניתן להבין כי אותו חברבר הכיש את ענה. מן הראוי לציין שבמקבילה לא נאמר 'על אותו האיש', אלא מובן שהאל מביא באופן כללי מזיק לעולם.[3]

שלישית, ציון שלושת המזיקים הגורמים למות אדם מחזקים את הדיעה כי האל הביא מזיקים לעולם, וכולם קשורים לכלאיים; החברבר כאמור נוצר מנחש וחרדון, הכלב ממכשפה וכלב והפרדה מסוס וחמור. האל יצר מזיקים על אדם כי האדם, וענה בן צבעון הוא נציגו, מתוך בחירה חופשית יצר כלאיים.

תהייה רביעית קשורה לראיית הפרדה כ'מזיק'; לא מובן מדוע, הרי באותה תקופה היא שימשה את האדם הן לנשיאת משאות הן לרכיבה.




[1] ראו לעיל דף פ"ח ה"ה ס ע"א עמ' 62: 'האש והכלאים אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית...'.

[2] וראו פירושו של עלי תמר על הדף ד"ה אמר הקב'ה לו אתה הבאת לעולם דבר שהוא מזיקו.

[3] במקבילה כך נכתב: 'אמר לו הקדוש ברוך הוא אני לא בראתי דבר שלהזק ואתה בראת דבר הזק חייך אני בורא לך דבר הזק'.