header2

נטילת ידיים – אגדה ב

פ"ח ה"ב דף יב ע"א עמ' 61

מקור תרגום
שמואל סלק לגבי רב. שמואל עלה אל רב
חמא יתיה אכל כהתם. ראה אותו כהתם (ידיו מכוסות)[1]
אמ' ליה. מהו כן. אמר לו מהו כן
אמ' ליה. איסתניס אני. אמר לו איסתניס אני

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן 86

 

מקבילות

בבלי חולין קז ע"א – ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בהמשך לדיון על נטילת ידיים לפני הסעודה[2] מסופר על ביקור שערך שמואל אצל רב.[3]

מהסיפור משתמע ששמואל הגיע לביתו של רב בשעת סעודתו ונוכח כי הוא

סועד כשידיו מכוסות, כנראה בבד. שמואל תמה על מנהגו זה של רב; משאלתו 'מהו כן', היינו האם זהו הדין, ניתן להניח כי תמיהתו נבעה מהסברה שמנהגו של רב משמש כתחליף לנטילת ידיים. רב השיב כי מנהגו נובע מהיותו איסטניס, וכי אין לראות בכיסוי הידיים תחליף לנטילתן.



[1] בכ"י ליידן שבהוצאת האקדמיה ללשון עברית מסומן שמילה זו היא בספק. ואומנם מובנה 'כשם' אין הולם את ההקשר. בעלי תמר מובאות הצעות שונות. אנחנו בחרנו במובן העולה מתוך האגדה, 'ידיו מכוסות'.

[2] כפי שהסברנו בהקדמה לאגדה הראשונה בהלכה זו.

[3] השניים הם גדולי אמוראי בבל בדור הראשון.