header2

הבדלה בין יום טוב לשבת – אגדה ב

פ"ח ה"א דף יב ע"א עמ' 60

מקור תרגום
{אמ'} ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי. אמר רבי זעירא שאל לפני רבי יוסי
היך עבדין עובדא. איך עושים הלכה למעשה
אמ' ליה. כרב וכר' יוחנן. אמר לו כרב וכרבי אבהו
וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן. וכך יצא הלכה[1] למעשה כרב וכרבי יוחנן
ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה רבי אבהו כאשר היה הולך לדרום
הוה עבד כר' חנינא. היה עושה כרבי חנינא
וכד הוה נחית לטיבריא וכאשר היה יורד[2] לטבריה
הוה עבד כר' [יוחנן]. היה עושה כרבי יוחנן
דלא מפלג על בר נש באתריה. שלא לחלוק על אדם במקומו

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 86

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת הובאה מחלוקת בין רבי יוחנן ורב לבין רבי חנינא לגבי סדר ההבדלה בין שבת לחג, ולפנינו שתי אנקדוטות בהקשרה של מחלוקת זו.

באנקדוטה הראשונה מסופר כי רבי יוסי שאל את רבי זעירא כיצד לנהוג הלכה למעשה כאשר יום טוב מתחיל במוצאי שבת, האם כרב וכרבי יוחנן האומרים יין קידוש נר הבדלה, היינו, מקדשים על כניסת יום טוב ואחר כך מבדילים, או כרבי חנינא האומר יין נר הבדלה קידוש, כלומר, מבדילים בין השבת לחול, ואחר כך מקדשים את החג. רבי זעירא השיב כי עושים כרב וכרבי יוחנן,[3] כך הלכה למעשה.

באנקדוטה השנייה מסופר על רבי אבהו כי נהג כרבי חנינה כאשר היה לדרום, ובטבריה נהג כרבי יוחנן. בעל האגדה מבהיר כי עשה כן כדי לא לחלוק על המנהיג במקום.

מדרכו ניתן ללמוד כי ראוי שאורח מזדמן ינהג כמנהג המקום, ואף יקפיד לעשות זאת כדי לא לפגוע באוטוריטה המקומית.[4]



[1] סוקלולוף, ערך 'עובד', עמ' 397.

[2] סוקולוף, ערך 'נחת', עמ' 346 – 347.

 [3] ולא פירט למה. האם כי הם שנים ורבי חנינא אחד או כי דעתם נראית לו. אפשר כי כך נהג הציבור הלכה למעשה. ראו עלי תמר על המקום.

[4] רבי חנינא היה מצפורי ולא מהדרום, לפיכך מבאר עלי תמר כי רבי חנינה קיבל עמדתו רבי יהושע בן לוי שהיה מהדרום.