|
ברכת המזון – אגדה א פ"ז ה"ב דף יא ע"ב עמ' 57 |
|
| מקור | תרגום |
| אמר ר' נסא. | אמר רבי נסא. |
| כמה זימנין אכלית עם ר' תחליפא אבא ועם אנינייא בר סיסיי חביבי | כמה פעמים אכלתי עם רבי תחליפא אבא ועם אנינייא בר סיסיי דודי |
| ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות. | ולא זימנו עלי עד שהבאתי שתי שערות. |
עדי נוסח
מקבילות
בראשית רבה (מהד' אלבק) פרשה צ"א ד' עמ' 1113 (בשינויים)
מקצת עדי נוסח עקיפים
תוספות ברכות מח ע"א ד"ה ולית הילכתא
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
במשנה נאמר כי נשים, עבדים וקטנים אין מזמנים עליהם. בסוגיה מצוי דיון בשאלה האם ניתן לעשות את הקטנים[1] 'כסניף' לזימון, משמע, אימתי ניתן לצרף או לסנף את 'הקטן' לזימון על אף שהגדרתו של הילד עדיין כ'קטן'.
בסוגיה מובאת עדותו של רבי ניסא המספר כי פעמים רבות אכל ביחד עם אביו ודודו שלא צרפו אותו לזימון, והוא זומן רק לאחר שהיה בוגר, היינו, כשהביא סימני בגרות.
הסיפור שולב בסוגיה כדי לתמוך בדעה שאין מצרפים קטן כסניף לזימון.
[1] קטן הינו ילד (או ילדה) שלא הגיעו לכלל בגרות ואינם חייב במצוות. המעבר מסטאטוס של קטן לבוגר החייב במצוות הינו מציאותן של שתי שערות הנחשבות בהלכה כ'סימני בגרות'.