עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 85

מקבילות

תוספתא ברכות (מהד' ליברמן) פ"ג ה"ח עמ' 14 (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

הסיפא של המשנה[1] עוסקת בברכה על היין, ובסוגיהעוסקים עיסוק בדיני כוס של ברכה. בעניינה של כוס ברכה מובאת ההלכה אשר מפרידה בין כבוד השבת לקדושת השבת.האבחנה בין 'קדושה' ל'כבוד' נראית כמתבססת על שלושה פסוקים מהמקרא:

א.      וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת(בראשית ב' ג')

ב.      שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ (דברים ה י"ב)

ג.       אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיהו נ"ח י"ג)

מהדיבר'שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ' למדו חכמים את מצוות קידוש השבת, משמע הבדלת השבת מיתר ימי המעשה וזאת על ידי 'קידוש' בכניסתו ו'הבדלה' ביציאתו.[2]קידושה של השבת בכניסתה הינו ב'טקס הקידוש' הכולל את אמירת הפסוקים 'וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת' (בראשית ב' א' – ג'). כאמור, טקס הקידוש נעשה על היין.[3]

בהסבר לעיל הובהרה טענת רבי תנחום בר יודן כי קדושת הלילה (הבאה לידי ביטוי ב'טקס הקידוש') קודמת לקדושת היום, אך הטענה והדרך שבא לידי ביטוי כבוד היום כקודם לכבוד לילה נותרו ללא הסבר. חכמים מבארים בשמו של רב כי כבוד השבת בא לביטוי ב'בורא פרי הגפן', וקשה, שכן קדושת השבת מתבטאת בברכה על היין, אם כן מה ההבדל בין 'קידוש' ל'כבוד' השבת.

אפשר כי ניתן למצוא לכך הסבר בברייתא[4] 'כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם לכבוד לילה אם אין לו אלא כוס אחד קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד הלילה'. אפשר כי על סמך ברייתא זו פסק על השולחן ערוך[5] 'אם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהכין צרכי סעודה לכבוד הלילה ולכבוד היום ולקידוש היום, מוטב שיקנה יין לקידוש הלילה ממה שיכין צרכי הסעודה או ממה שיקנה יין לצורך היום. והא דתניא: כבוד יום קודם לכבוד לילה, היינו דווקא בשאר צרכי סעודה, אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש, כבוד לילה קודם לכבוד יום'.

נמצא כי כבוד השבת בא לידי ביטוי במאכל ובמשתה, אך אם בידי האדם אין די כדי לרכוש מזון ומשקה לסעודות השבת ולקידושו, ישקול את רכישותיו לפי סדר הקדימויות המפורט בהלכה.

---

[1].משנה ברכות פ"ז מ"ה.

[2] ספר החינוך פרשת יתרו מצוה לא (א): 'לדבר דברים ביום שבת בהכנסתו וכן ביציאתו, שיהיה בהם זכר גדולת היום ומעלתו והבדלתו לשבח משאר הימים שלפניו ואחריו, שנאמר [שמות כ', ח'] זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו זכר קדושה וגדולה. ובפירוש אמרו לנו חכמינו [פסחים דף ק"ו ע"א] שדברים אלה מצווים אנו לאומרן על היין, שכן בא הפירוש זכרהו על היין'.

[3] ראו לעיל בהערה 2 את ההפניה לבבלי פסחים קו ע"א: 'זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו'.

[4] תוספתא ברכות (מהד' ליברמן) פ"ג ה"ח עמ' 14.

[5] אורח חיים הלכות שבת סימן רעא ג.