עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 85

מקבילות

בבלי ברכות נא ע"א (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נמצא '...אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מברכין',

ואגב הלכה זו עוסקים בסוגיה בהוראות בנוגע לכוס של הברכה.

על שלושה דברים בקשו חכמים להקפיד בכוס הברכה:

א.      מלא – כפשוטו, על כוס הברכה להיות מלאה.

ב.      עיטור – שתהא כוס הברכה 'מעוטרת', היינו יהיו סביבה כוסות יין נוספים.[2]

ג.       מודח – שידיחו את הכוס לפני מזיגת היין, כלומר תהא הכוס נקייה שלא ירחק ממנה אסטניסט.[3]

את שלוש ההקפדות למדו חכמים מדרישת הפסוק 'וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה' (דברים ל"ג כ"ג).[4]

א.      'שְׂבַע' מלמד על עיטור, שכן 'כשמעטרו נראה כשביעה בכוסות הרבה'.[5]

ב.      'רָצוֹן' מלמד כי על הכוס להיות מודחת ונקיה שתהא תואמת את רצון האדם לשתות מימנה.

ג.       'מָלֵא' מלמד כי על הכוס להיות מלאה ביין.

רבי חנינא דרש את הברכה באופן שונה; לדבריו המקפיד על הוראות החכמים לדרך הברכה על הכוס יירש עולם הזה ועולם הבא. הוא הסתמך בדרשתו על הסיפא של הפסוק '...יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה'.

---

[1] משנה ברכות פ"ז מ"ה.

[2] ראו דברי רבי יהודה במקבילה בבבלי ברכות דף נא ע"א.

[3] ראו בעל ספר חרדים.

[4] המדרש רחוק מפשוטו של פסוק.

[5] ראו הפני משה על דף.