פרק ז – סימון אגדות[1]

הלכה א (דף יא ע"א)

שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן כו' הכא איתמר אין רשאין לחלק וכה איתמ' חייבין לזמן שמואל אמר כאן בתחלה כאן בסוף אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף תרין אמורין חד אמ' נתנו דעת לאכול זהו בתחילה אכלו כזית זהו בסוף וחרנה אמר אכלו כזית זהו בתחילה גמרו אכילתן זהו בסוף ר' אבא בשם רב חונא רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שלשה חובה שנים רשות אמרה דבי זעירא קומי רבי יסא א"ל אני אין לי אלא משנה שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן רבנן דהכא בדעתון ורבנן דהתם בדעתון שמואל אמ' שנים שדנו דינן דין אלא שהוא נקרא ב"ד חצוף ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש תרויהון אמרי' אפי' שנים שדנו אין דינן דין רב חונא אמר שלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו ונתערבו מזמנין רב חסדא אמר והן שבאו משלש חבורות על דעתיה דרבי זירא וחבורתיה והן שאכלו שלשה כאחת רבי יונה על הדא דרב חונא הטביל שלשה איזובות זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו ונתערבו מזה בהן רב חסדא אמר והן שבאו משלש חבילות על דעתיה דרבי זעירא וחבורתה והוא שהטביל שלשתן כאחת אין תימר אין למידין אזוב מברכה ואנן חזינן רבנן קיימין בסוכה וילפין מטיט הנרוק כיי דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה הא פחות מיכן כשירה מהו לישן תחתיו התיב רבי יצחק בן אלישיב הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו אף הכא משלים בסוכה ואין ישינין תחתיו שלשה שאכלו כאחת וביקש אחד מהן לילך לו דבית רב אמרי יברך ברכה ראשונה וילך לו אי זו היא ברכה ראשונה דבית רב אמרי זו ברכת הזימון רבי זעירא בשם רב ירמיה זו הזן את הכל רבי חלבו בר חנן בשם רב זו הזן את הכל התיב רב ששת והא מתניתא פליגא שנים שלשה חייבין בברכת הזימון הא ארבעה לא אין תימר ברכת זימון ראשונה ניתני ארבעה אשכחן תני ארבעה אין תימר זו הזן את הכל קשיא אין תימר זו הטוב והמטיב לית את יכיל שנייא היא דאמר רב חונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא נסרחו והמטיב שניתנו לקבורה אמר רב חונה תיפתר כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר הטוב והמטיב דבר תורה דכתיב ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזימון את ה' אלהיך זו הזן את הכל על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו ברכת בונה ירושלם וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון אשר נתן לך זה הטוב והמטיב כתוב בתור' ברכה לפניה ואין כתוב בתורה ברכה לאחריה מה כתיב בה לפניה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כתיב במזון ברכה לאחריה ואין כתיב לפניו מה כתיב לאחריו ואכלת ושבע' וברכת ומניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה ר' שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן אתיה שם שם לגזיר' שוה מה שם שנ' בתורה ברכה לפניו אף שם שנאמר במזון ברכה לפניו ומה שם שנאמר במזון ברכה לאחריו אף שם שנאמר בתורה לאחריה עד כדון כרבי עקיבא כר' ישמעאל רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל קל וחומר מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו טעון ברכה לאחריו תורה שהיא טעונה ברכה לפניה אינו דין שתהא טעונה ברכה לאחריה עד כדון תורה מזון מה אם תורה שאינ' טעונה ברכה לאחריה טעונה ברכה לפניה מזון שטעון ברכה לאחריו אינו דין שטעון ברכה לפניו רבי יצחק ורבי נתן רבי יצחק אמר כי הוא יברך הזבח ואחר כך יאכלו הקרואים רבי נתן אומר ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך אימתי הוא קרוי לחמך ואת מימיך עד שלא אכלת ר' אומר מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך בשעה שהוא תאב לאכול לא כל שכן עד כדון מזון תורה מה אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עד לא כל שכן רבי זעורא בעי אילין שלשה קרויות (דף יא ע"ב) מה את עביד לון בשלשה שאכלו כאחת או בשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו אין תעבדינון כשלשה שאכלו כאחת הראשון מברך ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה והאמצעי אינו מברך כל עיקר אין תעבדינון כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו אפי' האמצעי מברך לפניו ולאחריו אמ' ר' שמואל בר אבדימא לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים ואם לרבים אפילו בינו לבין עצמו לא יברך אמר רבי אב מרי אחוי דרבי יוסי עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה אכל דמאי הדא אמרה אכל פירות ספק ניתקנו ספק לא ניתקנו מזמנין אמר רבי שמעון אחוי דרבי ברכיה בשעה שגזרו על הדמאי רוב עמי הארץ היו מכניסין לבתיהן ויי דא אמרה דא כותי מזמנין עליו ואהן כותי לאו ספק הוא אמר רבי אבא תיפתר כמן דמר כותי כגוי דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר

הלכה ב

מתני' נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן עד כמה מזמנין עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי קטן עושין אותו סניף לעשרה והתני אין מדקדקין בקטן אמר רבי יוסי קיימא רבי סימון רבי חנינא ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה שאם היה קטן עושין אותו ספק ספק עושין אותו ודאי רבי יהודה בר פזי בשם רבי יוסי תשעה נראין כעשרה מה מזמנין מסויימין אלא אפילו קטן ביניהן רבי ברכיה אמר רבי יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסי במה דברים אמורים תמן קטן עושין אותו סניפין לעשרה ומור אף הכא עושין אותו סניף לשלשה מה תמן שמזכירין את השם עושין אותו סניף כאן שאין מזכירין את השם לא כל שכן אמ' ליה והא אינו כל שכן תמן על ידי שהן אומרים את השם עושין אותו סניף וכאן שאין קורין את השם אין עושין אותו סניף תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף אמר רבי יודן כיני מתניתא קטן לספר תורה עושין אותו סניף מאימתי עושין אותו סניף רבי אבינא אמר איתפלגון רב חונא ורב יהודה תרויהון בשם שמואל חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה וחרנה אמר שיהא יודע למי הוא מברך

אמר רבי נסא כמה זימני' אכלית עם רבי תחליפא אבא ועם אנינייא בר סיסיי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות

תני שלש מאות נזירין עלו בימי רבי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצא להן פתח ומאה וחמשים לא מצא להן פתח אתא גבי ינאי מלכא אמר ליה אית הכא תלת מאה נזירין בעיין תשע מאה קרבנין אלא יהב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי שלח ליה ארבע מאה וחמשין אזל לישנא בישא ומר ליה לא יהב מן דידיה כלום שמע ינאי מלכא וכעס דחל שמעון בן שטח וערק בתר יומין סלקון בני נש רברבין מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא מן דיתבין אכלין אמרין ליה נהירין אנן דהוה אית הכא חד גבר סב והוה אמר קומין מילין דחכמה תני לון עובדא אמרין ליה שלח ואייתיתיה שלח ויהב ליה מילא ואתא ויתיב ליה בין מלכא למלכתא אמר ליה למה אפליית בי אמר ליה לא אפליית בך את ממונך ואנא מן אורייתי דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף אמר ליה ולמה ערקת אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי ובעית מקיימה הדין קרייא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם וקרא עלוי ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא אמר ליה בסיפרא דבן סירא כתיב סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך אמר הבו ליה כסא דליבריך נסב כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר ליה עד כדון את בקשיותך אמר ליה ומה נאמר על המזון שלא אכלנו אמר הבון ליה דליכול יהבו ליה ואכל ומר נברך על המזון שאכלנו

אמר רבי יוחנן חולקין על רבי שמעון בן שטח רבי ירמיה אמר על הראשונה רבי אבא אמר על השנייה מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה התם צריכא ליה וכה פשיטא ליה הן דצריכה ליה כרבנן הן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל תני עלה היסב ואכל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין דברי חכמים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן תני שנים פת ואחד ירק מזמנין מתניתה כרשב"ג

הלכה ג

מתני' כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך בשלשה והוא אומר ברכו בעשרה אומר נברך אלהינו בעשרה והוא אומר ברכו

דלמה רבי זעירא ורבי יעקב בר אחא ורבי חייא בר בא רבי חנינא חברון דרבנן הוו יתבין אכלין נסב רבי יעקב בר אחא כסא ובירך ואמר נברך ולא אמר ברכו אמר ליה רבי חייא בר בא ולמה לא אמרת ברכו אמר ליה ולא כן תני אין מדקדקין בדבר בין שאמר נברך בין שאמר ברכו אין (דף יא ע"ג) תופסין אותו על כך והנוקדנין תופסין אותו על כך ובאיש לרבי זעירא בגין דצווח רבי יעקב בר אחא לר' חייא בר בבא נוקדנא

שמואל אמר איני מוציא את עצמי מן הכלל הותיבון הרי ברכת התורה הרי הוא אומר ברכו אמר רבי אבון מכיון דיימר המבורך אף הוא אינו מוצי' עצמו מן הכלל

רבי אבא בר זמינא הוה משמש קומי זעירא מזג ליה כסא אמר ליה סב בריך אמר ליה והב דעתך דאת מישתי חורנה דתני השמש מברך על כל כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה אמ' ליה כמא דאנא יהב דעתי מפקא יתיך ידי חובתך בברכתה כן הב דעתך מפקא ידי חובתי באמן

אמר רבי תנחום בר ירמיה מתניתא אמרה כן המתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא במאה אומר כו' אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי הגלילי אבל דברי חכמים אחד עשר ואחד עשר ריבוא רבא אמר הלכה כמי שאומר אחד עשר ואחד עשר ריבוא

מניין לעדה שהיא עשרה רבי בא ורבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה שנאמר להלן עשרה אף עדה שנאמר כאן עשרה אמר רבי סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים מה תוך האמור להלן עשרה אף כאן י' אמר ליה רבי יוסי בי ר' בון כי אם מתוך את יליף לה סגין אינון אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה

מה מקיימין רבנן טעמא דרבי יוסי הגלילי במקהלות בכל קהילה וקהילה אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו במקהלת כתיב מתני' אמר רבי עקיבה מה מצינו בבית הכנסת כו'

רבי חייא בר אשי קם מקרי באורייתא ואמר ברכו ולא אמר המבורך בעון מישתקיניה אמר להון רב ארפוניה דנהיג כרבי עקיבה רבי זעירא קם מקרי כהן במקום לוי ובירך לפניה ולאחריה ובעון מישתוקניה אמ' לון רבי חייא בר אשי ארפוניה דכן אינון נהיגין גבייהו

כתיב ויברך עזרא את ה' אלהי הגדול במה הוא גודלו גדלו בשם המפורש רב מתנה אמ' גודלו בברכה רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי למה נקרו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה אמר רבי פינחס משה התקין מטבעה של תפילה האל הגדול הגיבור והנורא ירמיה אמר האל הגדול הגיבור ולא אמר הנורא למה אמר הגיבור לזה נאה לקרות גיבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק ולמה לא אמר נורא אלא שאי' נורא אלא בית המקדש שנאמר נורא אלהים ממקדשך דניאל אמר האל הגדול והנורא ולא אמר הגבור בניו מסורין בקולרין היכן היא גבורתו ולמה אמר הנורא לזה נאה לקרות נורא בנוראות שעשה לנו בכבשן האש וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה האל הגדול הגיבור והנורא ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו אמר רבי יצחק בן אלעזר יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו

הלכה ד

מתני' שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק כו' תני היה יושב ואוכל בשבת ושכח ולא הזכיר של שבת רב אמ' חוז' ושמואל אמר אינו חוזר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן ספק הזכיר של ראש חדש ספק לא הזכיר אין מחזירין אותו אשכח תני ופליג כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר מחזירין אותו וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו

חנן בר אבא וחברייא הוו יתבין אכלין בשבתא מן דאכלי' וברכין קם אזל ליה חזר לגבן אשכחנון ברכין אמ' ולא כבר בירכנו אמרין ליה מברכין וחוזרין ומברכין דאשכחן מדכרא דשבתא לא אמר כן רבי בא בשם רבי חונא רבי ירמיה מטו בה בשם רב שכח ולא הזכיר של שבת אומר אשר נתן מנוחה לעמו ישראל כן בשהסיע דעתו וכן בשלא הסיע דעתו

תני עשרה בני אדם שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולם אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו ואכלו אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככר עצמו אחד מברך על ידי כולם רבי ירמיה זמין לחבריה בפונדקא

הלכה ה

מתני' שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד כו'

רבי יונה ורבי אבא בר זימנא בשם רבי זעירא לשני בתים נצרכה אמר ר' יוחנן והן שנכנסו משעה ראשונה על מנת כן אילין בית נשאי מה את עבד לון בבית אחד או בשני בתים נאמר אם היה דרכן לעבור אילו על אילו מזמנין ואם לאו אין מזמנין רבי ברכיה מוקים לאמוריה על תרעא מציעיא דבי מדרשא והוא מזמן על אילין ועל אילין

אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מברכין רבי זריקא בשם רבי יוסי בן חיננא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא מילתא דרבי יוסה פליגא אדרבי יונה דרבי יונה טעם כסא ומתקן לה אין תימר שהוא מזוג והתני השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו אמר רבי יוחנן והן שלנו בכלי מתכות רבי ירמיה בשם רבי יוחנן ראשונים היו שואלין שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה את שמע מינה תלת את שמע שהוא צריך לתופסו בימין וצריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח צריך שנותן עיניו בו

אמר רבי אחא (דף יא ע"ד) שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה מלא עיטור ומודח ושלשתן בפסוק אחד נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' שבע עיטור רצון מודח מלא כמשמעו אמר רבי חנינא אם עשיתה כן מה כתיב תמן ים ודרום ירשה את זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא

אמר רבי אלעזר כוס פגום אין מברכין עליו טעמו פוגמו את שמע מינה תלת שמע מינה כוס פגום אין מברכין עליו וצריך שיהא בו כשיעור וטעמו פגמו

אמר רבי תנחום בר יודן כבוד היום קוד' לכבוד לילה קדושת הלילה קודמת לקדושת היום אי זהו כבוד היום רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא ורבי אלעזר בר יוסף בשם רב בורא פרי הגפן

רבי זריקן בר חמוי דרבי זריקן הזכיר של חנוכה בארץ וקילסו אותו רבי בא בריה דרבי חייא בר בא הזכיר דיין אמת בהטוב ומטיב וקלסו אותו רבי בא בריה דרבי חייא בר אבא אכל מהלך עומד ומברך אכל עומד יושב ומברך אכל יושב מיסב ומברך אכל מיסב מתעטף ומברך אם עשה כן הרי הוא כמלאכי השרת מה טעמא בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו

הדרן עלך שלשה שאכלו

[1] ההלכה בגופן מודגש, והאגדה בגופן רגיל.