|
התנהגות ראויה של המתבקש לעבור לפני התיבה פ"ה ה"ג דף ט ע"ג עמ' 47 |
|
| מקור | תרגום |
| אמ' ר' יהושע דרומיא. | אמר רבי יהושע דרומיא |
| שלשה דברים רובן ומיעוטן רע ובינוניתן יפה. | שלשה דברים רובן ומיעוטן רע ובינוניתן יפה |
| השאור והמלח והסירוב. | השאור והמלח והסירוב |
| כתחילה [מסרב. שנייה] מעמעם. ובשלישית רץ ובא. | בתחילה מסרב (לבקשה) בשניה מהסס[1] ובשלישית רץ ובא |
|
ר' חונא הוה יתיב בחד (כשיתא) כנישתא (אתר1). |
רבי חונא היה יושב בבית כנסת אחד |
| עאל חזנא ואטרח על חד דייעול. ולא קבל עילוי. | בא השמש[2] והפציר[3] באחד (מהקהל) שיכנס (יעבור לפני התבה) ולא קבל עליו |
| בסופא אתא לגבי ר' אלעזר. אמ' ליה. | בסופא של תפילה בא לפני רבי אלעזר אמר לו |
| לא יכעוס מרי עלי. | לא יכעס אדוני עלי |
| בגין דלא הוינא מיתער לא עלית. | כיוון שהייתי ער[4] (בלילה) |
| אמ' ליה. עלך לא כעסית אלא על הדין דאטרח. | אמר לו (רבי אלעזר) לא עליך כעסי אלא על זה (השמש) שטרח להפציר בך |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 76 – 77
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
במשנה[5] נאמר: 'העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה...', כלומר, המתבקש לעבור לפני התבה תחת זה שטעה ראוי שלא יסרב.[6]
האגדה מרחיבה ומפרטת בעניין הסירוב.
רבי יהושע דרומיא ממליץ על שלושה עניינים שרצוי כי השימוש בהם יהיה במידה בינונית, משמע מחד גיסא לא להפריז, ומאידך גיסא לא להמעיט בשימוש בהם. שניים הם בתחום הכנת המזון; 'השאור' שמערבים בעיסה להחמצתה ו'המלח' שמתבלים בו את בתבשיל. העניין השלישי מוזכר במשנתנו, והוא ה'סירוב' לעבור לפני התיבה. בסוגיה מבוארת הדרך הנאותה לסרב;. בתחילה מסרבים, בפנייה השנייה מהססים, ובפנייה השלישית על האדם לרוץ, לבוא אל התיבה ולעבור לפניה.
בהקשר לדרך הסירוב המוצעת על ידי רבי יהושע דרומיא מובא הסיפור.
רבי חונא[7] ישב בבית כנסת אחד, ושמש בית הכנסת הפציר באחד מבאי בית הכנסת לעבור לפני התיבה, אך אותו אדם לא נענה לבקשה. בסיומה של התפילה ניגש המסרב לרבי אליעזר, התנצל על סירובו ואף נתן לו סיבה. רבי אליעזר השיב שלא עליו היה הכעס כי אם על הדיין[8] שהפציר בו. בתשובה מעמיד רבי אליעזר פן שונה לסירוב, ולדעתו, זכותו של אדם לסרב גם שלוש פעמים מסיבותיו, ואין להפציר בו יותר משלוש הפניות.
[1] בפעם שניה מגמגם כמו שרוצה ואינו רוצה- פני משה
[2] ראו סוקולוף ערך חזן עמ' 194.
[3]ראו סוקולוף המתרגם to beg persistently התחנן בהתמדה.
[4] סוקולוף, מילון לארמית בבלית, ערך 'תער', עמ' 1224. בדומה לכך מבאר בעל הפני משה מילה זאת בהקשרו של הסיפור "שבשביל שלא הייתי מתעורר בגופי והרגשתי איזה כבדות בעצמי בשביל כך לא עליתי לבהכ"נ לירד לפני התיבה"
[5] ברכות פ"ה מ"ג.
[6] בבבלי מצויה ברייתא לפיה על המתבקש לעבור לפני התבה צריך לסרב. 'תנו רבנן: העובר לפני התיבה - צריך לסרב, ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. כיצד הוא עושה - פעם ראשונה יסרב, שניה מהבהב, שלישית - פושט את רגליו ויורד' (ברכות לד ע"א).
אפשר כי אם מדובר בהחלפה של מי שטעה אין לסרב 'מפני שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך' (רש"י ברכות לד ע"א ד"ה משנה ולא יהא סרבן באותה שעה)
[7] בכ"י וטיקן נכתב רבי אליעזר, ונראה כי זהו הנוסח הנכון, שכן גם באגדתנו בא אותו אדם שסרב לרבי אליעזר.
[8] נראה שהכוונה לשמש או לגבאי של בית הכנסת.