עדי נוסח

כ"י וטיקן, עמ' 75

מקבילות

בבלי תענית יד ע"ב (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

המשנה[1]  קובעת "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת הגשמים...", ובמסכת תענית[2] נמסר מועד אחרון לבקשת הגשמים '...עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון'. אין לבקש גשמים לאחר ניסן מחשש שישחיתו את הקציר.  

לפי המסופר באגדה היו בני נוה[3] מבקשים להכריז על תענית גשמים לאחר הפסח,[4] הם מתלבטים, כי מבינים שקיים קשר בין תפילה לגשם ותענית גשמים לבין השפעת על משטר הגשמים  שבארץ ישראל, ולאחר הפסח עלולה ירידת גשמים בארץ ישראל להשחית את היבול. בני נוה שולחים  לרבי את בקשתם ואת התלבטותם.

התיר להם תענית שעשויה להועיל למקומם, ובלבד שלא ישנו 'מטבעה של תפילה'. תשובתו של רבי הינה תשובה עקרונית; תענית ניתן לעשות לפי צורכי המקום, אך לא תפילה, אותה אין לשנות, כיוון שהתפילה בכל העולם מכוונת למשטר הגשמים של ארץ ישראל.