header2

טל לעולם ירד – אגדה א

פ"ה ה"ב דף ט ע"ב עמ' 45

מקור תרגום
ר' יעקב דכפר-חנן בשם ריש-לקיש. רבי יעקב דכפר-חנן בשם ריש-לקיש
בשעה שעשה אברהם זקינן רצוני בשעה שעשה אברהם זקן רצוני
נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם. נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם
מה טעם. מה טעם
"לך טל ילדותיך". לך טל ילדותיך
וכת' בתריה "נשבע י'י ולא ינחם". וכתוב אחריו נשבע י'י ולא ינחם
אמ' רבי יודה בן פזי. אמר רבי יהודה בן פזי
בדייתיקי נתתיו לאברהם. בשטר[1] נתתיו לאברהם
במתנה נתתיו לו. במתנה נתתיו לו
"ויתן לך האלהים מטל השמים" ויתן לך האלהים מטל השמים

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 75

 

מקבילות

ירושלמי תענית פ"א ה"א דף סג ע"ד עמ' 703

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה זו מובאות דעות נוספות של חכמים במגמה לעגן את הקביעה בדבר חשיבותו של הטל לחיים. ניתן להניח כי הבאתן של המימרות באה לתרץ את התנגדות האל לעצירת הטל על ידי אליהו (ראו אגדות קודמות).

מימרה ראשונה

רבי יעקב מכפר חנן מוסר את המימרה הראשונה בשמו של ריש לקיש, הסבור כי הגמול שנתן האלוהים לאברהם על הליכתו בדרכי האל היא התחייבות שהטל לא ימוש מבניו לעולם. לאישוש דבריו הוא נסמך על דרישת סופו של הפסוק 'מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ' (תהילים ק"י ג') ועל תחילת הפסוק העוקב 'נִשְׁבַּע יְהֹוָה וְלֹא יִנָּחֵם' (שם, ד'), משמע בעבור אברהם יהיה הטל לצאצאיו לעולם.

מימרה שנייה

רבי יהודה בן פזי דרש את הפסוק מברכת יצחק ליעקב 'וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם' (בראשית כ"ז כ"ח). בשטר מתנה נתן האל את הטל לאברהם ולצאצאיו, אברהם הוריש ליצחק בנו, ובפסוק הנדרש מוריש יצחק את השטר ליעקב.

ממימרות החכמים משתמע כי הטל ניתן על האל לאבות האומה בשל חשיבותו לחיים ולקיומם, האל אינו יכול להתכחש להבטחותיו ומסיבה זו מתנגד לעצירת הטל על ידי אליהו.


[1] סוקולוף, ערך 'דייתיקי', עמ' 146. במשנה מוזכר דייתיקי בסמיכות למתנה, כך שייתכן כי מדובר בשטר מתנה (ראו משנה מועד קטן פ"ג מ"ג). מן הראוי לציין כי בתוספתא נאמר שהנותן מתנה אינו כול לחזור בו. ראו תוספתא בבא בתרא (מהד' ליברמן) פ"ח ה"י עמ' 157 – 158.