טל ומטר בשבועת אליהו הנביא – אגדה א פ"ה ה"ב דף ט ע"א – ע"ב עמ' 44 – 45 |
|
מקור | תרגום |
כת' | כתיב |
"ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב | ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב |
חי י'י אם יש השנים האלה טל ומטר | חי י'י אם יש השנים האלה טל ומטר |
כי אם לפי דברי". | כי אם לפי דברי (מלכים א' י"ז,1) |
ר' ברכיה אמ' ר' יסה ורבנן. | רבי ברכיה אמר רבי יסה וחכמים. |
חד אמ' [{חד אמר}.בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. | אחד אמר בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. |
וחרנא אמר. על (הטל נש) המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. | ואחר אמר. על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו |
מאן דמר]. | מי שאמר |
על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. | על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו |
מן הדא. | מזה (למד) |
"לך הראה אל אחאב [ואתנה מטר וגו']. | לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגו' |
ומן דמר. | ומי שאמר |
בין על הטל בין על המטר נשמע לו. | בין על הטל בין על המטר נשמע לו |
איכן הותר נדרו שלטל. | היכן הותר נדרו של טל |
אמ' ר' תנחומא אדרעיה. | אמר רבי תנחומא אדרעיה |
סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו. | חושבים להגיד נדר שהותר מכללו הותר כולו |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 75
מקבילות
ירושלמי תענית פ"א ה"א דף סג ע"ד עמ' 703
משנה נדרים פ"ט מ"ו
בבלי נדרים כה ע"ב (בשינויים)
מקצת עדי נוסח עקיפים
ספר הלכות גדולות הלכות נדרים סימן ל"ז עמ' שדה ד"ה נדרים ס"ו
רמב"ם פירוש המשנה נדרים י"א מ"ו[1]
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
באגדה זו מבקשים ללמוד אם גזר אליהו הנביא על המטר בלבד או גם על הטל והמטר, ואם גזר על שניהם שיעצרו, מתי הותר הטל במהלך שנות הבצורת.
רבי ברכיה מסר שהייתה מחלוקת בין רבי יסא לבין החכמים בעניין הטל. לפי דעה אחת, נשמע האל לאליהו והודיע כי יעצור את הגשמים ואת הטל שלא יוסיפו לרדת אלא לפי בקשתו. לפי דעה אחרת, נענה האל לאליהו, אולם עצר את המטר בלבד ולא את הטל.
הדעה כי הטל נעצר אף הוא נשענת על הפסוק 'וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי' (מלכים א י"ז א'), היינו הפסקת הבצורת תהיה אך ורק לפי רצון הנביא. הדיעה המנוגדת לפיה הייתה עצירת גשמים בלבד נלמדה מהפסוקים 'וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ' (מלכים א' י"ז ז') ו'... עַד יוֹם תֵּת יְהֹוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה' (שם, י"ד) בשלושת הפסוקים אין הטל נזכר, הם מדברים במטר בלבד, ומכאן שיש הפרדה בין גשם לטל, ולומדים שהאל לא עצר את הטל אלא את הגשמים בלבד.
בעל הסוגיה מקשה על הסבורים שלא הייתה הפרדה בין טל ומטר, ומציין כי נאמר 'וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה' (מלכים א' י"ח א'), היינו נאמר מפורשות 'וְאֶתְּנָה מָטָר'.
התשובה ניתנת בשם רבי תנחומא אדרעיה שאמר כי לדעת חכמים האל לא הפריד בין גשמים וטל, הוא עצר את שניהם והתיר שניהם, אף כי הטל לא הוזכר בדברי האל השולח את אליהו לאחאב. הנימוק לעמדתם מתבסס על כלל הילכתי 'נדר שהותר מכללו הותר כולו',[2] מכאן שהתרת הנדר אומנם הוזכרה רק על המטר, אך היא כוללת גם את הטל.[3]
[1] מוזכר רק הכלל 'נדר שהותר מכללו הותר כולו'.
[2] במשנה מצויה מחלוקת בין בית שמאי ובין בית הלל בעניין המותרים מן הנדר '... בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין (משנה נדרים פ"ג מ"ב), ורבי עקיבא פירש דבריהם בברייתא: 'עד שבא רבי עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כלו' (נדרים כ"ה ע"ב).
[3] רבי ברכיה מסר את עמדות החולקים, אך לא מסר מי סבר כי אין הפרדה בין גשם למטר ומי סבר שרק הגשם נעצר. לפי דברי רבי תנחומא אדרעיה, חכמים הם הסבורים שהטל נעצר.