עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 74

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה, מדרש

עיון קצר באגדה

האגדה הינה המשכה של האגדה הקודמת שעסקה בהוראות המשנה: 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ... ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק'. בהקשר למשנה הובא סיפורו של רבי חנינא בן דוסא על החברבר שהכישו בעת תפילתו, ומהסיפור עלו יכולותיו הייחודיות של רבי חנינא להתפלל ב'כובד ראש'.

הסיפור שלפנינו בא להרחיב את קודמו בשתי נקודות מבט:

האחת, תלמידיו של רבי חנינא בן דוסא תמהים, ואולי אף מביעים בשאלתם חוסר אמון בכך שעמד בתפילה מרוכז ומנותק מעצמו וסביבתו. בתשובתו מאשר רבי חנינא בן דוסא בלשון שבועה כי בתפילתו היה מרוכז בכוונתה עד כדי כך שלא הרגיש בחברבר.

השנייה, הרחבה נוספת הינה בייחודו של החברבר ובהרחבה זו יש בכדי להאדיר את דמותו ויחודו של רבי חנינא בן דוסא. הכשת החברבר מתוארת כעין תחרות בין המכיש למוכש, הראשון שמגיע למים נותר בחיים. נראה כי זו תחרות מטאפורית; המים המייצגים את מקור החיים מסמלים את התורה, ובתחרות כל המצליח להגיע ראשון למקור חיותו שורד.

רבי יצחק בן אלעזר מוסיף כי האל ברא מעיין תחת כפות רגליו של רבי חנינא, משמע הוא מצוי תמיד במצב שבו אין נחש יכול להזיק או לפגוע בו. דמותו של רבי חנינא בן דוסא מועצמת באמצעות המדרש 'קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:  רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם' (תהילים קמה י"ח – י"ט).