עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 16

כ"י וטיקן עמ' 74

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

הוראת המשנה[3] 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד... אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו...' באה להציג בפני המתפלל את המצב הרצוי שבו מלא כוונה וריכוז בתפילתו, שקוע בה עד כדי כך שאפילו פונה אליו המלך, אין הוא עונה לו.[4]

בעל הסוגיה הביא מקרה שבו רבי יוחנן קרא[5] לפני בית הכנסת[6] הבבלי[7] בציפורי, והוא לא קם לכבוד המושל, אנשי פמלייתו רצו למחות, אך המושל אסר עליהם בטענה כי רבי יוחנן עוסק 'בנימוסא דברייה'. דברי המושל מעידים כי לא ידע בבירור במה עוסק רבי יוחנן, אך ניכר כי כיבד את קריאתו.

באנקדוטה הקצרה מוצגות שתי הדמויות בדרך מנוגדת; רבי יוחנן מוצג כמנותק לחלוטין מהדרמה המתרחשת סביבו ובגינו, ולעומתו המושל מעורב בסביבתו. הוא מגלה רגישות וסובלנות כלפי רבי יוחנן , ובמקביל הוא ער לרצונם של בני לוייתו, מוותר על כבודו ומונע מהם לפגוע ברבי יוחנן;