header2

תפילה לאחר חלומות

פ"ה ה"א דף ט ע"א עמ' 43

מקור מקור
ר' יונה בשם ר' תנחום ביר' חייא. רבי יונה בשם רבי תנחום בן רבי חייא
זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומ'. זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר
יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבות' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי
שיהו כל חלומתיי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות. שיהיו כל חלומתיי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות
בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים. בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים
אם טובים הם . אם טובים הם
יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים. יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים
ואם לדבר אחר. ואם לדבר אחר
כשם שהפכת את מי המרה למתיקה כשם שהפכת את מי המרה למתיקה
ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה
ואת קללת בן בעור לברכה. ואת קללת בן בעור לברכה
כן תהפוך את כל חלומות הקשין ומה שחלמו לי אחרים כן תהפוך את כל חלומות הקשים ומה שחלמו לי אחרים
לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום. לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום
הפכת מספדי למחול לי הפכת מספדי למחול לי
פיתחת שקי ותאזריני שמחה פיתחת שקי ותאזרני שמחה
למען יזמרך כבוד ולא ידום למען יזמרך כבוד ולא ידום
ה' אלהי לעולם אודך ה' אלהי לעולם אודך
ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם
ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה
כי אהבך ה' אלהיך כי אהבך ה' אלהיך
אז תשמח בתולה במחול אז תשמח בתולה במחול
ובחורים וזקנים יחדיו ובחורים וזקנים יחדיו
והפכתי אבלם לששון וניחמתים והפכתי אבלם לששון וניחמתים
ושימחתים מיגונם. ושימחתים מיגונם

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 74

 

מקבילות

ברכות נ"ה ע"ב (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) נשיאת כפים (מקבילה חלקית)

רי"ף מסכת ברכות מג ע"א (מקבילה חלקית)

 

סוגה

מימרה, תפילה אישית

 

עיון קצר באגדה

בתקופת המשנה והתלמוד רווחה האמונה כי העולם מלא במזיקים, וכי בלילות עיקר השפעתם בחלומות.[1] הדרך להתמודד עימם היא קיום מצוות.[2] באגדה זו מובאת תפילה קצרה בשמו של רבי תנחום בן רבי חייא אשר ראוי כי תיאמר על ידי מי שחולם חלום קשה.

 

התפילה מכֻוונת הן לחלומות שחולם האדם המתפלל הן לחלומותיהם של אחרים עליו. היא נפתחת בבקשה קצרה שחלומות טובים יתקיימו לששון ולשמחה לברכה ולחיים. מרבית התפילה מתייחסת לחלומות רעים תוך בקשה שיתהפכו לטובה.

 

רבי תנחום בן רבי חייא מזכיר את אירועים בתולדות העם שבהם הפך הרע לטוב, כמו המים המרים שהפכו מתוקים במדבר,[3] המתקת המים המלוחים על ידי אלישע ביריחו[4] וקללת בלעם בן בעור שהפכה לברכה,[5] ומבקש שכך יהפכו החלומות 'לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום'. בהמשך בנויה התפילה על ניגודים בין מספד למחול, ובין אֵבל לשמחה ומסתיימת בהודיה המבטאת תחושה כי התפילה התקבלה.


[1] אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, עמ' 144. עם זאת נמצא גם דעה שונה; 'אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו' (ברכות נה ע"ב).

[2] אורבך, שם עמ' 143.

[3] שמות ט"ו כ"ה.

[4] מלכים ב' ב' י"ט – כ"ב.

[5] דברים כ"ג ו'.