header2

הנכנס לבית הכנסת

פ"ה ה"א דף ט ע"א עמ' 43

מקור תרגום
רב חסדא אמ'. רב חסדא אמר
זה שנכנס לבית הכנסת צריך להכנס לפנים משני דלתות. זה שנכנס לבית הכנסת צריך להיכנס פנימה משתי דלתות
מה [טעם]. מה טעם
"אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותיי יום יום". אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותיי יום יום
"דלתותיי" ולא דלתי. דלתותיי ולא דלתי
"מזוזות" ולא מזוזת. מזוזות ולא מזוזת
אם עשה כן מה כת' תמן. אם עשה כן מה כתוב שם
"כי מוצאי מצא חיים". כי מוצאי מצא חיים

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 73

 

מקבילות

בבלי ברכות ח ע"א (חלקי ובשינויים).

דברים רבה (וילנא) פרשת כי תבוא פרשה ז' ב' (חלקית ובשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, מדרש

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו עניינה בכניסת המתפלל לבית הכנסת.

 

רב חסדא אמר כי 'הנכנס לבית הכנסת צריך להיכנס פנימה משתי דלתות'. מההקשר מובן כי כוונתו לאדם הנכנס כדי להתפלל, והוא מוסיף שעליו להיכנס משתי דלתות. האמירה 'שתי דלתות' כוונתה למרחק בשיעור של שתי דלתות שעל המתפלל להיכנס פנימה,[1] כלומר, אל לו לעמוד ליד הפתח ולהתפלל אלא להיכנס פנימה. נראה שהכניסה המדודה מכניסה את האדם לריכוז לקראת התפילה.

 

לאישוש הקביעה 'עליו להיכנס לפנים משתי דלתות' מובא הפסוק 'אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי' (משלי ח' ל"ד). הדרשן מתייחס לצורת הריבוי בשמות העצם 'דַּלְתֹתַי' ו'מְזוּזֹת פְּתָחָי', ריבוי המאשש את קביעת רב חסדא.[2]

 

בהמשך נשאל אם האדם יעשה כן, היינו ייכנס פנימה לבית הכנסת בשיעור של שתי דלתות, והתשובה ניתנת במדרש של הפסוק העוקב 'כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה' (שם, שם, ל"ה). העושה כן ימצא חיים של טובה, כך הוא מפיק את רצון האל.

 

מימרת רב חסדא והמדרשים שנוספו עליה באו לחזק את החשיבות בהתכוננות האדם לקראת התפילה.



[1] רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפיים פ"ח ה"ב, פני משה על הדף וידיד נפש על הדף.

נראה שהפרשנויות נשענות על בבלי ברכות ח' ע"א: 'אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים סלקא דעתך? - אלא, אימא: שיעור שני פתחים, ואחר כך יתפלל'.

[2] בפסוק הדוברת היא החוכמה, מכאן שהמדרש רחוק מפשוטו של מקרא.