עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 73

מקבילות

בבלי ברכות לב ע"ב

מקצת עדי נוסח עקיפים

ספר הלכות גדולות הלכות ברכות פרק חמישי סימן א

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פ"ד הט"ז (חלקי)

סוגה

אנקדוטה ומדרש

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נאמר כי 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש', ובסמוך מסופר כי חסידים ראשונים[2]  היו שוהים שעה אחת לפני שהחלו להתפלל. ניתן להניח שהיה זה לצורך ריכוז פנימי והכנה נפשית לתפילה, כמו כן יש להניח כי עורך המשנה תיאר את מעשיהם כדי שאחרים יתנהגו כמותם.

רבי יהושע בן לוי הרחיב את הנאמר במשנה ואמר כי יש לשהות לא רק שעה אחת לפני התפילה אלא גם שעה אחריה. הוא מדייק ומציין כי לפני הברכה 'אשרי יושבי ביתך' ישהו שעה, וכן אחרי 'אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך'. בסמוך לדבריו מובאת ברייתא המוסרת כי חסידים 'חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן'.

בעל הסוגיה תמה ושאל אימתי עסקו בתלמוד תורה ובמלאכתם, כלומר אימתי התפרנסו, שהרי לפי המתואר יש להוסיף על זמנן של שלוש התפילות עוד סך של שש שעות.[3]

כתשובה מביא בעל הסוגיה את מימרתו של רבי יצחק בן רבי אלעזר 'על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנת במלאכתן'. אין בדבריו משום תשובה ברורה על השאלה,[4] אך מובן ממנה כי הברכה שרתה בלימודם ובמלאכתם, ולכן לא היו צריכים להתייגע בלימוד התורה, זכרו כל שלמדו והיו כמעיין המתגבר,[5] ואף פרנסתם באה להם ברווחה.

ההשקפה המובעת בתיאור התנהגות החסידים מבטאת מצב רצוי שאולי מתאים לחסידים מעטים.[6]