header2

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש – אגדה ב

פ"ה ה"א דף ח ע"ד עמ' 42 – 43

מקור תרגום
"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש". אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש
ר' יהושע בן לוי אמ'. רבי יהושע בן לוי אמר
"השתחוו לי'י בהדרת קודש". השתחוו לי'י בהדרת קודש
בחרדת קודש. בחרדת קודש
ר' יוסי בן חנינא אמ'. רבי יוסי בן חנינא אמר
"עבדו את י'י ביראה וגילו ברעדה". עבדו את י'י ביראה וגילו ברעדה
אמ' ר' אחא. אמר רבי אחא
לכשיבוא יום רעדה תגילו. לכשיבוא יום רעדה תגילו

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 73

 

מקבילות

בבלי ברכות ל ע"ב (מקבילה חלקית ובשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש ומימרה

 

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש', כלומר, בהכנעה,[1] ברצינות, בריכוז וביישוב הדעת. באגדה מובאות שתי אסמכתאות לקביעת המשנה.

רבי יהושע בן לוי דורש את הפסוק '...הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ' (תהלים כ"ט ב').[2] את המילה 'בהַדְרַת' הוא קורא 'בחֶרְדַת', היינו יתפלל האדם מתוך חרדה, שמשמעה הוא דאגה והשתדלות מרובה.[3]

 

רבי יוסי בן חנינא דורש את הפסוק 'עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה' (תהלים ב' י"א). הפסוק בנוי כתקבולת ומכאן ש'עִבְדוּ' מקביל ל'גִילוּ,'[4] ו'ְיִרְאָה' מקבילה ל'ִרְעָדָה',[5] משמע יש להתפלל מתוך יראה, ואפשר כי הדרשן כיוון גם לעבודת האל בשמחה.

 

רבי אחא מבאר את הביטוי 'וְגִילוּ בִּרְעָדָה' ואומר כי לכשיבוא 'יום רעדה', היינו יום קשה, אלו המתפללים מתוך כובד ראש ובאמונה רבה 'יגילו'.[6]


[1] רש"י בבלי ל ע"ב ד"ה משנה. כובד ראש.

[2] הפסוק מופיע גם בתהלים צ"ו ט' ובדברי הימים א' ט"ז כ"ט. לפי התוספות מתייחס המדרש לתהלים כ"ט שכנגד פסוקיו נתקנו ברכות התפילה. ראו תוספות ברכות ל ע"ב ד"ה אל תקרי בהדרת אלא בחרדת.

[3] בן יהודה (חלק ג'), ערך 'חרד', עמ' 1738 – 1739.

[4] כיוון שהפנייה היא למלכי הגויים אפשר כי הכוונה שיכינו חגיגות שמחה לכבוד האל (עמוס חכם, פירוש לספר תהלים, עמ' ח).

[5] עם זאת מציין עמוס חכם שהצירוף 'וְגִילוּ בִּרְעָדָה' קשה.

[6] מן הראוי לציין כי בבבלי נמצא ביאור הפוך; 'מאי וגילו ברעדה? אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה' (ברכות ל ע"ב).