header2

ברכה על היין

פ"ו ה"ח דף י ע"ד עמ' 54 – 55

מקור תרגום
ר' על כל חבית וחבית שהיה פותח רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח
היה מברך עליה. היה מברך עליה
ומה היה או'. ומה היה אומר
ר' יצחק רובה בשם ר'. רבי יצחק רובה בשם רבי
ברוך הטוב והמטיב. ברוך הטוב והמטיב
מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לשמעון בנו. מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה[1]  לשמעון בנו
על כל חבית וחבית שהיה פותח על כל חבית וחבית שהיה פותח
היה מברך עליה ואו'. היה מברך עליה ואומר
חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון. יין טוב לחיי חכמים ולתלמידיהם

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 81 – 82

 

 

מקבילות

בבלי שבתסז ע"ב (לאנקדוטה השנייה)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות ברכות נט ע"ב (לאנקדוטה הראשונה)

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בעל הסוגיה מביא מסורת תנאית בשם רבי יהושע (בן חנניה) בה נטען כי שינוי במקום האכילה מחייב ברכה מחדש. אבא בר רב הונא[2]  תומך בעמדת רבי יהושע ומביא את ההלכות הבאות:

א.      השותה יין ישן ולאחריו יין  מסוג שונה צריך לברך על היין השונה.

ב.      שינוי יין שאינו בסוג היין, אינו מצריך ברכה.

ג.       שינוי במקום השתייה מחייב לברך שנית.

 

ונוסף בסוגיה מקרה בו 'הסיע דעתו', כלומר, הסיח דעתו מהשתייה, דינו כשינוי מקום.

 

עניינו של בעל הסוגיה בשתי קביעות של אבא בר רב הונא: האחת, שינוי במקום השתייה  מחייב לברך שנית, קביעה המאששת את דברי רבי יהושע. השנייה היא העדר הצורך בברכה  על שינוי יין, שאינו שינוי בסוג היין. בקביעה זט מתעוררת קושי אצל בעל הסוגיה בשל שתי אנקדוטות הקודמות בזמנן לאבא בר הונא אשר מבהירות פסיקת הלכה שונה.

האנקדוטה הראשונה מספרת על  רבי שכל פעם כשפתח חבית יין חדשה בירך 'הטוב והמיטיב', אף כי בחביות השונות היה היין זהה.

האנקדוטה השנייה מספרת על רבי עקיבא שערך משתה לחתונת שמעון בנו ועם כל חבית יין שפתח הן מיין חדש והן מיין ישן,[3] היה מברך: 'חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון'.

 

שתי האנקדוטות מבהירות כי בשינוי (חבית) היין על אף הזהות הקיימת ביין שבהן יש לברך, זאת בניגוד לקביעתו של  אבא בר רב הונא.


[1] סוקולוף, ערך 'משתו', 'משתותה', עמ' 335.

[2] אמורא בבלי בן הדור השלישי (אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 306).

[3] ראו פירושו של הפני משה.