header2

כוונה בברכות

פ"ו ה"ב דף י ע"ב עמ' 52

מקור תרגום
חד פרסוי אתא לגבי רב. פרסי[1] אחד בא לפני רב
בגין דאנא אכל פיסתי (..ל..) בגלל שאני אוכל לחמי[2]
[ולא אנא] חכים מברכא עליה ואיני חכם (יודע) לברך עליו
(ו)[א]נא אמר. ברוך דברא הדין פסא. ואני אומר ברוך שברא זה לחם
נפיק אנא ידי חובתי. יוצא אני ידי חובתי
אמ' ליה. אין. אמר לו כן.

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 80 

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

במשנה[3] נאמר 'ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא על כולם אם אמר שהכל נהיה יצא'. על הסיפא של המשנה מצויה ברייתא שבעל הסוגיה מעמידה כחולקת: 'ר' יוסי אומר כל המשנה ממטבע  שטבעו חכמים בברכה לא יצא'.[4] למחלוקת זו מביא בעל הסוגיה את דעתו של התנא רבי מאיר הסבור כי אין משמעות לנוסח הברכה: 'אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה מה נאה הוא זה, יצא'. רבי יעקב בר אחא אומר בשם שמואל כי ההלכה כרבי מאיר. דעה זו מעוגנת במעשה שבא לפני רב והוא פסק כרבי מאיר.

 

לרב בא פרסי[5] אחד בשאלה לדין המברך שלא לפי המטבע שטבעו חכמים. מסביר הפרסי כי שאלתו נובעת מהעובדה  שאינו בקיא בנוסח הברכות, ובלשונו 'ולא אנא חכים'. נוסח הברכה בו עשה אותו פרסי שימוש הוא 'ברוך שברא לחם זה', נוסח שאינו ממטבע הברכות שטבעו חכמים. רב הבהיר לו כי גם בנוסח זה יצא ידי חובתו. מכאן שלעמדתו לא הנוסח קובע אלא כוונת המברך.[6]


 סוקולוף, ערך' פרסיי', עמ' 449.[1]

[2] סוקולוף, ערך 'פיסה', עמ' 431.

[3] ברכות פ"ו מ"ב.

[4] תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ד ה"ה עמ' 19.

[5] הכינוי יוצא דופן והוא מופיע פעמיים בירושלמי, אלא שבמופע השני מדובר בגוי. ראו ירושלמי מסכת עירובין פ"ו ה"ג דף כג ע"ג עמ' 479.

[6] מן הראוי לציין שבבבלי (ברכות מ ע"ב) ישנו סיפור דומה, השואל היה רועה צאן, הברכה שונה במקצת אך לא לפי המטבע שטבעו חכמים, ורב קבע כי הוא יצא ידי חובתו.