עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 77 – 78

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות יומא עט ע"א ד"ה ולא בירך

תוספות סוכה כ ע"ב ד"ה ולא בירך

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

המשנה עליה מוסבת הסוגיה עוסקת בברכה על הפירות, ובהקשר אליה מסופר כי רבי יוחנן בירך על זית לפני אכילתו וברך אחריה. תלמידו רבי חייא בר אבא התבונן בו, ואפשר כי רבי יוחנן שהבחין במבטו ראה בכך ביקורת, לכן הגיב בקריאה 'בבליא. למה את מסתכל בי'. הוא לא פנה אליו ונקב בשמו, אלא כינה אותו על שם ארץ מוצאו 'בבליא', פנייה שיש בה הקנטה או עלבון. רבי יוחנן אומנם שאל מדוע הוא מביט בו, אך לא המתין לתשובה אלא אמר שעל פרי משבעת המינים יש לברך לפני אכילתו ואחריה. אמירתו נפתחה בביטוי 'לית לך' שיוצר שאלה רטורית במשמעות 'וכי אין אתה יודע ש...'. נראה כי גם הסברו של רבי יוחנן למעשהו נעשה בהתרסה כלפי רבי חייא בא אבא כביכול הוא מתכוון לחלוק על הקביעה בנוגע לברכה על פרי משבעת המינים.

בהמשך מובא הסבר הילכתי של סתם התלמוד לדעתם של החכמים:

-          רבי חייא בר אבא לא התנגד לקביעה כי פרי ממין שבעה טעון ברכה לפני אכילתו ואחריה, אך לדעתו אין בזית אחד שיעור כמותי המחייב ברכה אחרונה, וזאת כיוון  שהגלעין מפחית מכמותו.

-          רבי יוחנן סבור שאין לברך ברכה אחרונה אם אין לפרי שיעור כמותי, אך אם מדובר בפרי שלם אפילו הוא חסר שיעור, יש לברך עליו ברכה אחרונה.