פרק ה – סימון אגדות[1]

הלכה א

אין עומדין להתפלל כו' ר' ירמיה בשם ר' אבא הבא מן הדרך אסור להתפלל ומה טעם לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

רבי זריקן ר' יוחנן בשם ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המיצר אסור להתפלל לא מסתברא אלא מן הדין קריין לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

תני לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברי' בטילין אלא מתוך דבר של תורה וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלו' ראש ולא מתוך דברים בטילים אלא מתוך דבר של תורה שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות

אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות אמר לו רבי יוחנן עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר ככה תשקע בבל לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש יכול בחורבן בית המקדש חתם תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו במפולת של מחריביו חתם לא חתם בדברי תוכחות והכתיב והיו דראון לכל בשר בגוי' היא עסיקינן והכתיב כי מאוס מאסתנו השיבינו תחת כי מאוס מאסתנו

אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה ויהי המה הולכי' הלוך ודבר במה היו עוסקין רבי אחווא ביר' זעירא אמ' בקרית שמע היו עוסקין היך מה דאמ' אמר ודברת בם רבי יודה בן פזי אמר בבריאת עולם היו עוסקין הי כמה דאמ' בדבר ה' שמים נעשו רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר בנחמות ירוש' היו עוסקין כמה דאמר דברו על לב ירושלם ורבנן אמרין במרכבה היו עוסקין היך מה דאת אמר והנה רכב אש וסוסי אש וגומר

רב ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה רב ירמיה אמר העוסק בצורכי ציבור כעוסק בדברי תורה

רב חונה אמר הרואה טיפה כעין החרדל יושבת ומשמרת עליו שבעה נקיים וקאים ומצלי זעור בר חיננא אמר המקיז דם בקדשים מעל עוד הוא מהלכות קצובות תני בר קפרא אמר אחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני תני רבי הושעיה מרבה אדם דגן בתבן ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות אבדן שאל לרבי כמה מעלות בקודש והוא אמר ליה ארבע וכמה מעלות בתרומה והוא אמר ליה שלש וקאים ומצלי

רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן לעולם אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה רבי יוסי בי רבי אבון רבי אבהו בשם רבי יוחנן וחברייא ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך רבי חזקיה בשם רבי אבהו יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש רבי יהושע בן לוי אמר השתחוו לה' בהדרת קודש בחרדת קדש רבי יוסי בן חנינא אמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה אמר רבי אחא לכשיבוא יום רעדה תגילו

אמר ר' יהושע בן לוי זה שהוא עומד ומתפלל צריך לישב שתי ישיבות אחת עד שלא יתפלל ואחת משיתפלל עד שלא יתפלל אשרי יושבי ביתך ואחת משיתפלל אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן אימתי עוסקין בתורה אימתי עוסקין במלאכתן אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר על ידי שהיו חסידים הית' ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנת במלאכתן

חונה אמר המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון רב חונה אמר כל מי שאינו בבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבוא מה טעם סביב רשעים יתהלכון

אמר רבי יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל מחלפה שיטתיה דר' יוחנן תמן אמר ר' אבא אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך לאדם להתפלל במקו' שהוא מיוחד לתפילה וכה אמר אכן כאן ביחיד וכאן בציבור

רבי פנחס בשם רבי הושעיא המתפלל בבית הכנסת כאילו מקריב מנחה טהורה מה טעם כאשר יביאו בני יש' את המנחה בכלי טהור בית ה' רבי אבהו בשם רבי אבהו דרשו את ה' בהמצאו איכן הוא מצוי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות קראוהו (דף ט ע"א) בהיותו קרוב איכן הוא קרוב אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר ולא עוד אלא שאלהיהן עומד על גבן מאי טעמא אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט

רב חסדא אמר זה שנכנס לבית הכנסת צריך להכנס לפנים משני דלתות מה טעם אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום דלתותי ולא דלתי מזוזות ולא מזוזת אם עשה כן מה כתיב תמן כי מוצאי מצא חיים

רב חונא אמר זה שהוא הולך לבית הכנסת צרי' להקל את רגליו מה טעם נדעה נרדפה לדעת את ה' וכשהוא יוצא צריך להלך קימעא מה טעם כי אתה צעדי תספור

אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח אמר רבי יוחנן ענתנייתא ברית כרותה היא היגע תלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח מה טעם ואת צנועים חכמה אמר ר' יוחנן ברי' כרותה היא הלמד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח אמר רבי תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח מה טעם פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך

רבי יונה בשם רבי תנחום בי רבי חייא זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהו כל חלומתי שחלמתי בין בלילה הוה בין בשאר הלילות בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים ואם לדבר אחר כשם שהפכת את מי המרה למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה ואת קללת בן בעור לברכה כן תהפוך את כל חלומות הקשין ומה שחלמו לי אחרים לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזריני שמחה למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו אמר רבי אחא הדא דאמר במלכי ישראל אבל במלכי אומות העולם משיב שאילת שלום תני היה כותב את השם אפילו מלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים או שלשה שמות כגון אל אלהים ה' הרי זה גומר את אחד מהן ומשיב שאילת שלום

רבי יוחנן הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבל בציפורין עבר ארכונא ולא קם ליה מקומוי אתון בעיין מימחוניה אמר לון ארפוניה בנימוסא דברייה הוא עסיק

רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי עלון קומי אנטיפותא דקיסרין חמתון וקם מן קומיהון אמרו ליה מן קומוי אילין יהודאי את קאים אמר לון אפיהון דמלאכין חמית

רבי יונה ורבי יוסי עלון קומוי ארסקינס באנטוכיא חמתין וקם מן קומיהון אמרין ליה מן קומוי אילין יהודאי את קאים לך אמר לון אפיהון דהני אנא חזי בקרבא ונצח

רבי אבון על קומוי מלכותא כי נפיק הפך קדל אתון בעיון מיקטלוניה וחמון תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה ושבקוה לקיים מה שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך תני רבי שמעון בן יוחי וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך כל אפילו רוחות אפילו שידים

רבי יניי ורבי יונתן הוו מטיילין באסלטין חמתון חד ושאל בהון אמ' להון שלמכון רבייא אמרין אפילו תואר חברות אין עלינו לרעה

ריש לקיש מנהגו באוריתא סגין הוה נפיק ליה לבר מתחומא דשבתא והוא לא ידע לקיים מה שנ' באהבתה תשגה תמיד רבי יודן בי רבי ישמעאל מנהגיה באוריתא סגין הוות גולתיה שרעה מיניה וחכינה מזדהרא לה אמרין ליה תלמידוי רבי הא גולתך שריעה אמר לון ולית ההיא רשיעתא זהירא לה

אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק רבי חונה בשם רבי יוסי לא שנו אלא נחש אבל עקרב מפסיק למה דמחייא וחזרה ומחייא רבי אילא אמר לא אמרו אלא כרוך אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו הרי זה מסתיר מלפניו ובלבד שלא יפסיק את תפילתו תני היה עומד ומתפלל באסרטיא או בפלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון ובלבד שלא יפסיק את תפילתו

אמרין עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק את תפילתו והלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל על פי חורו אמרו אי לו לאדם שנשכו חברבר ואי לו לחברבר שנשך את ר' חנינ' בן דוסא

מה עיסקיה דהדין חברבריא כד הוות נכית לבר נשא אין בר נשא קדים למיא חברברא מיית ואין חברברא קדים למיא בר נשא מיית אמרו לו תלמידיו רבי לא הרגשת אמ' להן יבא עלי ממה שהיה לבי מתכוין בתפילה אם הרגשתי אמר רבי יצחק בר אלעזר ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין תחת כפות רגליו לקים מה שנאמ' רצון יריאיו יעשה ואת שוועת' ישמע ויושיעם

הלכה ב

מתני' מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכ' השנים והבדלה בחונן הדעת ר' עקיבה או' אומרה ברכ' רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודאה

כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם רבי חייא בר אבא שמע לה מן הדא יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו נדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו

כתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אם יש השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי רבי ברכיה אמר רבי יסה ורבנן חד אמר בין על הטל ובין על המטר נשמע לו וחרנא אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מאן דמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו (דף ט ע"ב) מן הדא לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגומר ומן דמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו איכן הותר נדרו של טל אמר רבי תנחומא אדרעיה סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו

אית דבעי מימר בבנה של צרפית ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי וגו' אמר רבי יודה בן פזי לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך כך אמר לו הב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה את בנה של צרפית

ומניין שאין המתים חיין אלא בטללים יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל אמר רבי תנחום אדרעייא וארעא תפקידיה תפלט

רבי יעקב דכפר חנן בשם ריש לקיש בשעה שעשה אברהם זקינן רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה נשבע ה' ולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי בדייתיקי נתתיו לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים

אמר רבי שמואל בר נחמני בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין הן מביאין להן זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדין אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה מה טעם כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם

רבי זעירה בשם רבי חנינא היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו והתני בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם רצה להזכיר מזכיר לא דמי לההוא דמיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתני אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחי' המתי' מחזירין אותו בההוא דלא אדכר לא טל ולא מטר רבי זעורא בשם רב חונה אם לא שאל בברכת השנים אומרה בשומע תפילה ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפילה מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה אזכרה שהיא מריוח לא כל שכן והתני אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו אמה רבי אבדימי אחוי דרבי יוסי בשלא אמר בשומע תפילה איכן הוא חוזר כדמר רבי שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן בראש חדש אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה אף הכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה בשומע תפילה

בנינוה צרכון מיעבד תענית בתר פסחא אתון שיילון לרבי אמר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה

איכן הוא אומרה רבי ירמיה סבר מימר אומרה בשומע תפילה אמר ליה רבי יוסי לא כן אמר רבי זעירא בשם רב חונה אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו בשומע תפילה ומר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה על דעתיה דרבי יוסי איכן הוא אומרה בשש שהוא מוסיף עד כדון ציבור שיש לו שש יחיד שאין לו שש מניין אמר רבי חנינא לא כן אמר רבי זעורא בשם רב חונה יחיד שואל צרכיו בשומע תפילה ואילו צרכיו הן והבדלה בחונן הדעת שמעון בר ווא בעא קומי רבי יוחנן דבר שהוא נוהג ובא חכמים חולקין עליו אמר לו על ידי שעיקרה בכוס שכחוה בתפילה מילתיה אמרה שעיקרה בכוס רבי יעקב בר אידי בשם ר' יצחק רובא אמרה בכוס אומרה בתפילה בשביל לזכות את התינוקות מילתיה אמרה שעיקרה בתפילה רבי זעורא רב יהודה בשם שמואל אמרה בכוס אומרה בתפילה אמרה בתפילה אומרה בכוס מילתיה אמרה שעיקרה כאן וכאן רבי אליעזר אומר בהודייה רבי יוחנן בשם רבי מטין כר' אלעזר ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת מיד רבי יצחק רבה בשם רבי הלכה כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינא בן גמליאל הלכה כרבי אליעזר לעולם רבי אבהו בשם רבי אלעור הלכה כרבי אליעזר לעולם אמר רבי יעקב בר אחא לאו בגין דאתון תרתיי שמועין אלא בגין דרבי יצחק בר נחמן ורבי אלעזר תרויהון בשם רבי חנינא בן גמליאל הלכה כרבי אליעזר לעולם ואבדלה בחונן הדעת דרבי חכמ' ר' עקיבה או' אומרה ברכה רביעית בעצמה רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית

אמר רבי יודן או' מטבע ברכה ואחר כך מבדיל ותייא כרבי דר' אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין וכה אם אין דיעה הבדלה מניין

אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך אומר מטבע ברכה רבי אלעזר ב"ר הושעיה ובלבד שלא יפחות משלש אבדלות אמר רבי יוחנן אמרו הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה אבדלות לוי אמר ובלבד מאבדלות האמורות בתורה נחום ביר' סימאי נפק ומר בשם אבוי ואפילו אבדלה אחת ואמר רבי אבהו וצריך לחתום בהבדלה רבי מנא בעי מעתה אפילו פתח במבדיל בין קודש לחול וחוזר וחותם במבדיל בין קודש לחול אמר ר' יוסי בי ר' בון ולא מברכות שפותחין בהן בברוך וחותמין בברוך הן רבי אלעזר בן אנטיגנס בשם רבי אלעזר ביר' ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל כמה (דף ט ע"ג) דאמ' אמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל רבי זעירא רבי אלעזר בר אנטיגנוס בר' בשם רבי ינאי בשם רבי יודה בר' אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל אפילו בחמישי בשבת הדא דאת אמר במבדיל בין קודש לחול אבל בורא מאורי האש אומרה מיד רבי זעורא בשם רב יהודה רבי אבא בשם אבא בר ירמיה אפילו יום טוב שחל להיות באמצע שבת אומר בין יום השביעי לששת ימי המעשה אמר רבי זעורא לרב יהודה וכי ששת ימי המעשה לפניו אמר ליה וכי יש טומאה וטהרה לפניו רבי ירמיה רבי זעירא בשם רב חייא בר אשי צריך לומר החל עלינו את הימים ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו לשלום רבי אבא מוסיף והשמיענו בהן ששון ושמחה רבי חזקיה בשם רבי ירמיה הביננו ולמדינו ר' חזקיה בשם רבי ירמיה העונין אמן צריכין ליתן עיניה' בכוס ועיניהן בנר רבי חזקיה בשם ר' ירמיה ארבעת מינין שבלולב ניטלין דרך גידוליהן

הלכה ג

מתני' האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה ומאין הוא מתחיל מתחילת ברכה שטעה זה

רבי יצחק בשם רבי סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך רבי יוסי בשם ר' סימון בנותן קיצבה למדותיו של הקדוש ברוך הוא עד קן ציפור הגיעו רחמיך אית תניי תני על ואית תניי תני עד מאן דמר על מסיי' לרבי פינחס ומן דמר עד מסייע לרבי יוסי אמר ר' יוסי בי ר' בון לא עבדין טבות שעושין למדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואילין דמתרגמין עמי בני ישראל כמה דאנא רחמן בשמיא כך תהוון רחמנין בארעא תורתא או רחילה יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד לא עבדין טבאות שהן עושין מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים

מודים מודים משתקין אותו אמר רבי שמואל בר רב יצחק כי יסכר פי דוברי שקר הדא דאמר בציבור אבל ביחיד תחנונים הן

העובר לפני התיבה וטעה רבי יוסי בן חנינה בשם רבי חנניה בן גמליאל טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחילה אדא בר בר חנה גניבה בשם רב טעה בשלש ברכות האחרונות חוזר לעבודה רבי חלבו רב חונה בשם רב טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחילה בשלש ברכות האחרונות חוזר לעבודה טעה ואינו יודע איכן טעה חוזר למקום הברור לו

רבי אחא ורבי יודה בן פזי יתבין בחד כנישתא אתי עבר חד קומי תיבותא ואשגר חד ברכה אתון ושיילון לרבי סימון אמר לו רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שלי' ציבור שהשגיר שתי' שלש ברכות אין מחזירין אותו אשכח תניי ופליג לכל אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים ומכניע זדים ובונה ירושלים אני אומר מין הוא

שמואל הקטן עבר קומי תיבותא ואשגר מכניע זדים בסופה שרי משקיף עליהון אמרין ליה לא שיערו חכמים כך

רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי אלעז' ספק הזכיר של ראש חודש ספק לא הזכיר מחזירין אותו לאיכן הוא חוזר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה אמר רבי יודה בן פזי הסיע דעת כמי שעקר את רגליו ואילין תחנוניא צריכה רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שהו' עומד תחתיו יתחיל ממקו' שהתחיל הראשון אם אמר את ממקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן והאחרוני' נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש שתהא כולה תמימה

תני לא יהו שנים קורין בתורה ואחד מתרגם אמר רבי זעירא מפני הברכה והתני לא יהו שנים מתרגמין ואח' קורא אית לך מימר מפני הברכה אלא משום שאין שני קולות נכנסין לתוך אוזן אחת

תני שנים קורין בתורה ואין שנים מפטירין בנביא אמר רבי עולא קרויות בתורה ואין קרויות בנביא

אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברי' רובן ומיעוטן רע ובינוניתן יפה השאור והמלח והסירוב בתחילה מסרב שנייה מעמעם ובשלישית רץ ובא רבי חונא הוה יתיב בחד כנישתא עאל חזנא ואטרח על חד דייעול ולא קביל עילוי בסופא אתא לגבי רבי אלעזר אמר ליה לא יכעוס מרי עלי בגין דלא הוינא מיתער לא עלית אמר לי' עלך לא כעסית אלא על הדין דאטרח

בטיטיי אישתתק באופנייה אתון ושיילון לרבי אבון אמר לון רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי זה שעובר תחתיו יתחיל ממקום שפסק אמרין ליה והא תנינן מתחיל הברכה שטעה זה אמר לון מכיון דעניתון קדושתא כמי שהוא תחילת ברכה

הלכה ד

מתני' העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף אם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתי שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשאי תני הפורס את שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו והקורא בתורה והמפטיר בנביא והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה לא יענה אחר עצמו אמן ואם ענה הרי זה בור אית תניי תני הרי זה בור ואית תניי תני הרי זה חכם אמר רב חסדא מאן דמר הרי זה חכם בעונה בסוף ומאן דמר הרי זה בור בעונה על ברכה וברכה

אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן אימתי בזמן שכולם שוין (דף ט ע"ד) אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם ממצעין את החבר אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי ישראל לברך לפני

רבי יודה בן פזי בשם רבי אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנס' ואינו נושא את כפיו עובר בעשה רבי יודה בן פזי כד הוה תשיש הוה חזיק רישיה וקאים ליה אחורי עמודא רבי אלעזר נפיק ליה לברא

רבי אחא רבי תנחומא בר' חייא בשם ר' שמלאי עיר שכולה כהנים נושאין את כפיהן למי הן מברכין לאחיהן שבצפון לאחיהם שבדרום לאחיהם שבמזרח לאחיהם שבמערב ומי עונה אחריהן אמן הנשים והטף תנא אביי בי ר' בנימן העומדים לאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה העומדין לפני הכהנים אמ' רבי חייא בר ווא אפי' חומה של ברזל הברכה מפסקת' העומדי' מן הצדדין נשמעינה מן הדא נתכוון להזו' לפניו והזה לאחריו לאחריו והזה לפניו הזייתו פסולה לפניו והזה על הצדדין שלפניו הזייתו כשירה הדא אמרה אף העומדין מן הצדדין בכלל ברכה הן אמר רב חסדא וצריך שיהא החזן ישראל רב נחמן בר יעקב אמר אם היה כהן אחד אומר כהן אם היו שנים אומרים כהנים אמר רב חסדא אפילו כהן אחד אומר כהנים שאינו קורא אלא לשבט

הלכה ה

מתני' המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח ציבור הוא סימן רע לשולחיו ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להן אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף רב אחא בר יעקב אמר ובלבד באבות

מעשה ברבן גמליאל שחלה בנו ושלח שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא בעירו אמר לון המתינו לי עד שאעלה לעלייה ועלה לעלייה וירד אמ' להן בטוח אני שנינוח בנו של רבן גמליאל מחלייו וסיימו באותה שעה תבע מזון

אמר ר' שמואל בר נחמני אם כוונתה את לבך בתפילה תהא מבושר שנשמעה תפילתך ומה טעם תכין לבם תקשיב אזניך אמר רבי יהושע בן לוי אם עשו שפתותיו של אדם תנובה יהא מבושר שנשמעה תפילתו מה טעם בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו

הדרן עלך אין עומדין