סימון אגדות – פרק ו[1]

הלכה א

כיצד מברכין על הפירות כו' כתיב לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות

אמר רבי אבהו כתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם העולם כולו ומלואו עשוי ככרם ומהו פדיונו ברכה

רבי חזקיה רבי ירמיה רבי אבון בשם רבי שמעון בן לקיש אמרת לה' ה' אתה טובתי בל עליך אם אכלת ובירכת כביכול כאילו משלך אכלת ד"א טובתי בל עליך מכלה אני טובתי בגופך ד"א טובתי בל עליך (דף י ע"א) יכללו כל הטובות ויבואו עליך אמר רבי אחא מהו בל עליך שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך כמה דאת אמר ובלעדיך לא ירים איש את ידו

תני רבי חייא קודש הילולים מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו מיכן היה רבי עקיבה אומר לא יטעום אדם כלום עד שיברך

רבי חגיי ורבי ירמיה סלקון לבי חנוותא קפץ רבי חגיי ובירך עליהן אמר ליה רבי ירמיה יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה ומניין שכל המצות טעונות ברכה רבי תנחומא רבי אבא בר כהנא בשם רבי אלעזר ואתנה לך את לוחות האבן התורה והמצוה הקיש תורה למצוה מה תורה טעונה ברכה אף מצוה טעונה ברכה

רבי יוחנן נסב זייתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה אמר ליה רבי יוחנן בבליא למה את מסתכל בי לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו אית ליה ומה צריכה ליה מפני שגלעינתו ממעטתו ולית ליה לרבי יוחנן שגלעינתו ממעטתו מה עבד ליה רבי יוחנן משום בירייה

מילתיה דרבי יוחנן אמרה שכן אפילו אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה יין בזמן שהוא כמות שהוא אומר עליו בורא פרי העץ ואין נוטלין ממנו לידים בזמן שהוא מזוג אומר עליו בורא פרי הגפן ונוטלין ממנו לידים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים בין חי בין מזוג אומרי' עליו בורא פרי הגפן ונוטלין ממנו לידים אמר רבי אבא אין בו משום אובדן אוכלין רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו שמן זית אומר עליו בורא פרי העץ אמר רבי חייא בר פפא קומי רבי זעירא ומתניתא אמרה כן חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ויין לאו שחוק הוא לא מר אלא חוץ מן היין הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקין בעינן הן רבי אבא אמר רב ושמואל תרויהון אמרין ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו רבי זעורא בשם שמואל ראשי לפתות ששלקן אם בעיינן הן אומר עליהן בורא פרי האדמה שחקן אומר עליהן שהכל נהיה בדברו אמר רבי יוסי ומתניתא אמרה כן חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ופת לאו שחוקה היא לא מר אלא חוץ מן הפת הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקין בעינן הן רבי חייא בר ווא בשם רבי יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייעא לרבי בנימן בר' יפת אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אם בעיינן הן אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח אמר רבי זעורא מאן ידע משמע מן רבי יוחנן יאות לרבי חייא בר ווא אמר רבי בנימן בר יפת לא רבי חייא בר ווא ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא ונסבין תורמוסין ומברכין עליהן בורא פרי האדמה ותורמוסין לאו שלוקין הן אין תימר שנייא היא שאמרה התורה מדורין תורמוסין כיון ששלקן בטלה מרתן אמר רבי יוסי בי רבי אבון ולא פליגין זית על ידי שדרכו לאכל חי אף על פי שכבוש בעינו הוא ירק כיון ששלקו נשתנה רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגון רב נחמן ורבנן ר' נחמן אמר המוציא לחם מן הארץ ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ אתייא אילין פלוגוותא כאינון פלוגוותא לפת רבי חיננא בר יצחק ורבי שמואל בר אימי חד אמ' לפת לא פת היתה וחרנה אמר לפת לא פת היא עתידה להיות יהי פיסת בר בארץ בראש הרים ר' ירמיה בריך קומי רבי זעירא המוציא לחם מן הארץ וקלסיה מה כרבי נחמיה שלא לערב ראשי אותיות מעתה המן הארץ שלא לערב ראשי אותיות על דעתיה דרב נחמן הבורא פרי הגפן ועל דעתהון דרבנן בורא פרי הגפן רבי זריקן אמר רבי זעורא בעי אהן דנסב תורמוסא ומברך עילוי ונפל מיניה מהו מברכה עילוי זמן תניינות מה בינו לבין אמת המים אמרין תמן לכך כוין דעתו מתחילה ברם הכא לא לכך כוין דעתו מתחילה תני רבי חייא אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס אמר רבי חייא בר ווא הדא אמרה אהן דנסב עיגולא ומברך עילוי והכא לא אתי בידיה צריך מברכה עילוי זמן תניינות אמר רבי תנחום בר יודן צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה עד כמה יפרוס רבי חננא ורבי מנא חד אמר עד כזית וחרנה אמר עד פחות מכזית מאן דמר כזית כיי דתנינן תמן וכולן פתיתין כזית מאן דמר עד פחות מכזית תני רבי ישמעאל אפילו מחזירה לסולתה תני כל שאומר אחריו שלשה ברכות אמר לפניו המוציא לחם מן הארץ וכל שאין אחריו שלש ברכות אין אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ התיבון הרי פחות מכזית הרי אין אומ' לאחריו ג' ברכו' מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ רבי יעקב בר אחא אמר לשאר המינין נצרכה רבי אבא בשם רב מסובין אסורין לטעום כלום עד שיטעום המברך רבי יהושע בן לוי אמר שותין אף על פי שלא שתה מה פליג מה דמר רב כשהיו כולם זקוקין לככר אחד מה דמר רבי יהושע בשהיה כל ואחד ואחד כוסו בידו תני המברך פושט ידו תחילה אלא אם רצה לחלוק לו כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בתורה הרשו' בידו רב כד הוה קצי הוה טעים בשמאליה ומפליג בימיניה רב הונא אמר אהן דמר סב בריך סב בריך אין בו משום הפסק ברכה הב אחוונא לתורייא יש בו משום הפסק ברכה רב הונא אמר הדא שתיתא והדא מורתא (דף י ע"ב) שחיקתא אומר עליו שהכל נהיה בדברו רב הונא אמר הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך אם היו משקין פולטן אם היו אוכלין מסלקן לצדדין ר' יצחק בר מרי קומוי רבי יוסי בי ר' אבון בשם רבי יוחנן אפי' אוכלין פולטן דכתיב ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך הכוסס את החטים או' עליהן בורא מיני זרעוני' אפיין ובישלן בזמן שהפרוסות קיימות אומר עליהן המוציא לחם מן הארץ ומברך לאחריו שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות אומר עליהן בורא מיני מזונות ומברך אחריו ברכה אחת מעין שלש עד כמה יהו פרוסות רבי יוסי בי ר' אבון כהנא בר מלכיה בשם רב עד כזתים הכוסס את האורז אומ' עליו בורא מיני זרעונים אפייו ובישלו אף על פי שהפרוסו' קיימות או' עליו בורא מיני מזונות ואינו צריך אחריו לברך רבי ירמיה אמר בורא פרי האדמה בר מרינה בריך קומי רבי זעירא וקומי רבי חייא בר ווא שהכל נהיה בדברו רבי שמעון חסידא אומר בורא מיני מעדנים אמר רבי יוסי בי ר' אבון ולא פליגין מאן דמר בורא מיני מזונות בההיא דעביד בול מאן דמר בורא פרי האדמה בההוא דבריר מאן דמר שהכל נהיה בדברו בההוא דשליק ומאן דמר בורא מיני מעדנים בההוא דטריף עד כדון בתחילה בסוף רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי בא"י על הארץ ועל מעדניה רבי אבא בר יעקב בשם רבי יצחק רובה ר' כשהיה אוכל בשר או ביצה היה או' אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי בא"י חי העולמים עד כדון בסוף בתחילה אמר רבי חגיי בורא מיני נפשות התיב רבי יוסי והא מתניתא פליגא על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות הוא או' שהכל נהיה בדברו והדין גוביי לא מין נפש הוא אתיא דרבי שמעון חסידא כרבי ודברי שניהן כרבן גמליאל דתני זה הכלל שהיה רבי יהודה אומר משו' רבן גמליאל כל שהוא ממין שבע' ואינו ממין דגן מין דגן ולא אפאו פת רבן גמליאל אומר מברך לאחריו שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת וכל שאינו ממין שבעה ולא ממין דגן ר"ג אומ' מברך לפניו ולאחריו וחכמים אומרי' לפניה ולא לאחריה רבי יעקב בר אידי בשם רבי חנינא כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ומחמשת המינין או' עליו בורא מיני מזונו' ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש וכל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ואינו מחמשת המנין א"ר יונה שלח רב זעורא גב אילין דבית ר' ינאי ואמרון לי לית אנא ידע מה אמרון לי מי כדון אמ' רבי יוסי מסתברא שהכל נהיה בדברו רבי ירמיה בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה אמר רבי יוסי והכן לא אכל רבי ירמיה סולת מן יומוי לית צורכ' דאי לא למה הוא חותם בה בארץ נעשית כברכ' פועלים דתני הפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית הרי אלו מברכין ברכה ראשונה וכוללין של ירושלם בשל ארץ וחותמין בשל ארץ אבל אם היו עושין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אלו מברכין ארבע דבית רבי ינאי עבדין לה כמטבע ברכה מהו להזכיר בה מעין המאורע אמר רבי אבא בר זימנא רבי זעירא הוה מזכיר בה מעין המאורע אמר רבי ירמיה הואיל וחש לה רבי זעירא צריכין אנו מיחוש תני מברכין על הדגן כשהוא מן המובחר קלוסקין ושלימה של בעל הבית אומר על הקלוסקין פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית אומר על השלימה של בעל הבית פת חיטין ופת שעורין אומר על של חיטין פרוסה של חטים ושלימה של שעורים אומר על הפרוסה של חטין פת שעורין ופת כוסמין אומר על של שעורין והלא של כוסמין יפה ממנה אלא שזו ממין שבעה וזו אין ממין שבעה רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורא דרבי יודה היא דרבי יודה אמר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך פת טמאה ופת טהורה רבי חייא בר ווא אמר אומר על הטהורה פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה רבי חייא בר אדא בשם רבי אחא על אי זה מהן שירצה יברך קורא ר' יעקב בר אחא בשם שמואל אומר עליו בורא פרי העץ תנא רבי חלפתא בן שאול שהכל נהיה בדברו תני רבי יהושע בורא מיני דשאים מתניתא דרבי אושעיא פליגא עילוי ואילו הן מיני דשאים הקינרס והחלימה והדמוע והאטד

הלכה ב

מתני' בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא על פירות האדמה בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל יצא ר' חזקיה בשם ר' יעקב בר אחא דרבי יודה היא דרבי יודא עביד את האילנות בקשים א"ר יוסי דברי הכל היא פירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ רב הונא אמר חוץ מן היין ומן הפת מתניתא אמרה כן חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ תני רבי יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו רבי יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא רבי מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה מה נאה הוא זה יצא רבי יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כר' מאיר מילתיה דרב אמרה כן

חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים מברכא עליה ואנא אמר ברוך דברא הדין פסא נפיק אנא ידי חובתי אמר ליה אין

רב יהודה בשם אבא בר בר חנה בר קפרא ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיק' דברכתא אפיק קומיהון פרגן ואחונייא (דף י ע"ג) וקפלוטין אמרי נברך על קפלוטה דו פטר אחוניתא ולא פטר פרגית' נברך על אחונייתא לא פטר לא דין ולא דין קפץ חד ובירך על פרגיתא שהכל נהיה בדברו גחיך ליה חברים א"ל בר קפרא לא לזה גורגרן אלא לך לוגלן זה עשה כגרגרנותו אתה למה לגלגתה ולזה אמר חכם אין כאן זקן אין כאן אמרו לא יצאה שנתן עד שמתו

אמר רבי יוסי הא אזלינן תרין ולא שמעינן מינה כלום מיי כדין מסתברא מברך על הקפלוט שהכל נהיה בדברו טפילה לו

הלכה ג

מתני' על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הגבויי ועל הנובלות אומר שהכל נהיה בדברו רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו

החמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלו אומר שהכל נהיה בדברו ראה גוביי אומר ברוך דיין האמת בא לאכלן אומר שהכל נהיה בדברו ראה נובלות שנשרו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלן אומר ברוך שהכל נהיה בדברו

הלכה ד

מתני' היו לפניו מינין הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים על אי זה מהן שירצה רבי יהושע בן לוי אמר מה פליגן רבי יודה ורבנן כשהיה בדעתו לאכל פת אבל אין בדעתו לאכל פת כל עמא מודויי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הו' מברך א"ר אבא צריך לברך בסוף א"ר יוסי הדא דר' בא פליגא על דר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמר מה פליגין ר' יודה ורבנן בשהיה בדעתו לאכל פת אבל אם אין בדעתו לאכול פת כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך ומר ר' בא וצרי' לברך בסוף לא בירך נעשה טפילה דתנינן תמן כל שהו' עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה הדא גריזמתה ר' ירמיה בשם רבי אמי מברך על תורמוסה אמר רבי לוי על שם אל תגזול דל כי דל הו' עד כדון כשיש בדעתו לאכל פת לא היה בדעתו לאכל פת לא בדה

רבן גמליאל זוגה סלק גב אילי' דבית רבי ינאי חמתהון נסבין זיתא ומברכין לפניו ולאחריו אמר לון ועבדין כדין

רבי זעירא שלח שאל לרבי שמואל בר נחמן רבי כהנא בשם רבי אבינא כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך אמר רבי זעירא ויאות מן מאן דאנן חמיין רבנן סלקין לריש ירחא ואכלין ענבין ולא מברכין בסופה לא בשיש בדעתו לאכול פת

היו לפניו מינין שבעה על איזה מהן הוא מברך תמן אמרין כל הקודם למקרא קודם לברכה וכל הסמוך לארץ קודם לכל

הלכה ה

מתני' בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון בירך על הפת פטר את הפרפרת בירך על הפרפרת לא פטר את הפת בית שמאי אומרי' אף לא מעשה קדירה אמר רב חסדא לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון אבל אם בירך על היין שבתוך המזון לא פטר את היין שלאחר המזון תמן אמרין אפילו בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון והא תנינן בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון רב הונא ורבי יהושע בן לוי כהדין דשתי קונדיטון וחרנה אמר כהדין דשתי חמר בתר בילני רבי חלבו רב הונא רב בשם רבי הייא רוכא פת הבאה כיסנין אחר המזון טעונה ברכ' לפניה ולאחריה אמר רבי אמי רבי יוחנן פליג אמר רבי מנא לרבי חזקיה במה הוא פליג כשאכל מאותו המזון באמצע המזון אמר ליה אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון אתא רבי חגי בשם רבי זעירא אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון

אמר רבי חנינא בר סיסיי הון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין והוה שבק לון בתר מזוניה ומברך עליהן תחילה וסוף

רב חונה אכל תמרין עם פיסתיה אמר ליה רב חייא בר אשי פליג את על רבך שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף אמר ליה אינין אנין עיקר נגיסתי

רבי יונה ורבי יוסי סלקון למישתיתיה דרבי חנינא ענתנייה אפיק קומיהון פת הבאה בכיסנין לאחר המזון אמרין נישבוק אולפנה וניתי לן למתניתה דתני רבי מנא אמר משום רבי יודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי פת הבאה כיסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה אמרי מכיון דהן יחידיי ורבנן פליגין עלוי נעביד כרבנן

אמר מרינוס בי רבי יהושע אהן אכל גריזמי וסלית אף על גב דהוא מברך על גריזמתה בסופה לא פטר סולתא מה כבית שמאי דבית שמאי אומ' אף לא מעשה קדירה אמר ר' יוסי דברי הכל היא בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה כדברי בית הלל בית שמאי אומרי' לא פטר את מעשה קדירה אבל אם בירך על הפרפרת תחילה כל עמא מודוי דלא פטר את הפת ולא מעשה קדירה רבי אבא בריה דרבי פפי בעי אהן דאכל סולת וכדעתיה מיכול פיתא מהו מברכה על סולתא בסופ' רבנן דקיסרין פשטין לה צריך לברך בסוף

הלכה ו

מתני' היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולן בא להן יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולן ואומר על המגמר אף על פי שאין מביאין את המגמר אלא לאחר סעודה רבי יהושע בן לוי אמר בשבוע הבן היא מתניתא הא בעל הבית בתוך ביתו לא תני רבי חייא אפילו בעל הבית בתוך (דף י ע"ד) ביתו תני סדר סעודה אורחין נכנסין ויושבין על הספסלין ועל הקתדריות עד שכולן מתכנסין הביאו להן יין כל אחד ואחד מברך לעצמו הביאו להן לידים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת הביאו להן פרפרת כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והיסבו הביאו להן יין אף על פי שבירך על הראשון צריך לברך על השני ואחד מברך על ידי כולם הביאו להן לידים אף על פי שנטל ידו אחת צריך ליטול שתי ידיו הביאו להם פרפרת אחד מברך על ידי כולן ואין רשות לאורח ליכנס אחר שלש פרפראות תמן תנינן סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלי' מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון רבי אבא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום רבי יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו רבי יעקב בר אחא בשם שמואל קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יהושע מי שסוכתו עריבה עליו מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו אמר רבי אבין ולא פליגין מה דמר רב בשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר ומה דמר שמואל בשהיה בדעתו לאכול בבית אחר אמר רבי מנא אתיא דשמואל כרבי חייא ודרבי הושעיא כרבי יהושע בן לוי אמר רבי אמי זאת אומרת שנחלקין בפירות

שאלו את בן זומא מפני מה בא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אמר להן מפני שאין בית הבליעה פנוי אמר רבי מנא הדא אמרה אהן דעטיש גו מיכלא אסיר למימר ייס בגין סכנתא דנפשא

ואומר על המוגמר מה בין מוגמר ובין יין מוגמר כולן מריחין יין אחד הו' טועם ר' זעיר' בשם רב ירמיה מוגמר כיון שהעלה עשן צריך לברך

רבי ירמיה בעא מיבדוק לרבי זעורא אמ' ליה כיצד הוא או' על שמן ערב אמר ליה אשר נתן ריח טוב בשמן ערב אמר ליה אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל הוון יתבין חד אמר ברוך שנתן ריח טוב בעצי בשמים וחרנה אמר ברוך שנתן ריח טוב בעשב הארץ מתיב מן דמר בעשב הארץ למן דמר בעצי בשמים וכי עצים הן אמר ליה והכתי' ותטמנם בפשתי העץ וכי עצים הן סלקון לבית רב ושמעון בר חונה בשם רב אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים

גניבא אמר שמן לזוהמה אינו צריך לברך אמר רבי יודן ואפילו קווי לתוך ידו רבי חלבו רב הונא בשם רב המרבץ אלינתית בתוך ביתו אינו צריך לברך אמר רב חסדא על כולן הוא אומר אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים בר מן אהן מוסכין דיימר אשר נתן ריח טוב במיני בשמים

הלכה ז

מתני' הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפילה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מתנייתא עד שלא למדו סעודת מלכים ובמקום שעושי' את המליח עיקר אבל במקום שאין עושין את המליח עיקר לא ברא רבי ירמיה בשם רב פיתא ופרור או' על הפירור במקום שעושין את הפירור עיקר אבל במקו' שאין עושין את הפירור עיקר לא ברא רבי סימון בשם רבי שמעון בן לקיש שקיזמי ופיתא אומר על השקיזמי במקום שעושין את השקיזמי עיקר אבל במקום שאין עושין את השקיזמי עיקר לא ברא

הלכה ח

מתני' אכל תאנים וענבים ורימונים מברך עליהן שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכמים אומרים ברכה אחת רבי עקיבה אומר אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו שלש ברכות השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו רבי יהודה אומר בורא נפשות רבו' וחסרונן רבי סימון רבי תדאי בשם רבי יהושע אכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה צריך לברך אבא בר רב חונא אמר יין ישן יין חדש צריך לברך שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך הסיע דעתו כמי שהוא שינוי מקום

ר' על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה ומה היה או' רבי יצחק רובה בשם רבי ברוך הטוב והמטיב

מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לשמעון בנו על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה ואומר חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון

השותה מים לצמאו אומ' ברוך שהכל נהיה בדברו אמר רבי יונה חוץ ממי דקרים אמר רבי יוסי ולכל מים שהוא צמא להן אמר רבי אבון השותה מי דקריס מהו אומר ברוך שברא מי רפואות אית תניי תני מי דקרים ואית תניי תני מי דקלים מאן דמר מי דקרים שהן דוקרין את המרה ומן דמר מי דקלים שהן יוצאין מבין שני דקלים

הדרן עלך כיצד מברכין