עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 72

מקבילות

בראשית רבה (דפוס וילנא) פרשת וירא פרשה נה (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשת וירא פרשה נה (בשינויים)

פסיקתא רבתי (מהד איש שלום) פיסקא מ - בחודש השביעי (חלקי ובשינויים)

מדרש אגדה (מהד' בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב (חלקי ובשינויים)

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וירא פרק כב (חלקי ובשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרות

עיון קצר באגדה

הסוגיה עוסקת בכיוון פניו של האדם המתפלל תפילת עמידה, ומוסכם כי עליו לפנות לכיוון בית המקדש. האגדה מביאה מחלוקת בין רבי חייא הגדול ורבי ינאי בעניין משמעותם של שלושה ביטויים הקשורים לבית המקדש.

הר המוריה – על פי המסורת הוקם בית המקדש בהר המוריה, המקום בו נערכה עקידת יצחק. לדעת אחד, מהם השם מוריה נגזר מהוראה שיצאה משם. דיעה זו נסמכת כנראה על היות מקומה של הסנהדרין בבית המקדש, בהר המוריה.[2] לדעת האחר, השם מוריה מעיד על יראה שיצאה ממקום זה. 'יראה' משמעה מצד אחד אדיקות באמונה, הערצה וכבוד לאל, ומצד שני מובנה פחד. לא נתפרש באיזה מובן ה'יראה' כאן.

ארון – מדובר בארון בו הונחו לוחות הבית. לדעת האחד, נגזר השם 'ארון' מ'אור', כי ממנו יצאה האורה, היינו התורה,[3] לעולם. לדעת האחר, ה'ארון' מבטא 'ארירה', כלומר קללה, ונראה הכוונה לאלו שאינם הולכים בדרכי התורה.

[4]

דבר – אפשר כי מדובר ב'דְבִר' (דביר), היינו קודש הקדשים אליו פונה המתפלל בעומדו בהר המוריה.[5] לדעת האחד, כי ממנו יצא דבר האל, ככתוב 'כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם' (ישעיהו ב' ג').[6]  אפשרות הבנה  אחרת ל'דבר' היא דֶּבֶר, ואז המובן הוא עונש לכל העוברים על מצוות התורה.[7] לדעת האחר, דבר הוא 'דִּבֵּר'' היינו, לעשרת הדברות שעל לוחות הברית המונחים שם, ומשם הם יצאו לעולם.

בחינת המשמעויות מעלה כי שלוש הן במובן חיובי: הוראה, אור ודבר תורה, ולעומתן שלוש הן במובן שלילי: פחד, קללה ודֶבֶר. ואפשר כי המשמעויות הן בהתאם להקפדה על ההליכה בדרכי האל; אם מקפידים לקיים את המצוות  טוב יצא מהר הבית, ואם לאו, רעה תצא ממנו.