|
אין תפילה מפסדת – אגדה א פ"ד ה"ד דף ח ע"א – ע"ב עמ' 39 |
|
| מקור | תרגום |
| היה עומד ונזכר שהתפלל. | היה עומד ונזכר שהתפלל |
| רב אמ'. חותך. | רב אמר חותך |
| ושמואל אמ'. אינו חותך. | ושמואל אמר אינו חותך |
| שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן. | שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן |
| וולואי שיתפלל אדם כל היום. | ולואי שיתפלל אדם כל היום |
| למה. | למה |
| שאין תפילה מפסדת. | שאין תפילה מפסדת |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 78
מקבילות[1]
ירושלמי ברכות פ"א ה"א דף ב ע"ב עמ' 2
ירושלמי ברכות פ"א ה"ב דף ג ע"ב עמ' 7
ירושלמי שבת פ"א ה"ב דף ג ע"ב עמ' 368
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
מימרתו של רבי יוחנן הובאה בהקשר למחלוקת בין רב לשמואל; לדעת רב, אם נזכר אדם תוך כדי תפילה שטעה בתפילתו, עליו 'לחתוך', כלומר להפסיק את התפילה, ולעומתו סבור שמואל שעליו להמשיך בתפילתו. המימרה הובאה כדי לחזק את עמדת שמואל.
להרחבה ראו להלן את האגדה הבאה:
[1] כל המקבילות הן למימרת רבי יוחנן.