header2

בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע – אגדה ג

פ"ד ה"ג  דף ח' ע"א עמ' 38
תרגום מקור
אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין אמ' ר' אחא בר יצחק בשם ר' חייא דציפורין.
יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע
מה הוא אומר מהו או'. 
רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל רחם י'י אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך יש'
ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך
ועל העיר האבלה והחרבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים
ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים.
ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה וליש' עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה.
כי באש הציתה ובאש אתה עתיד לבנותה כי באש היצתה ובאש אתה עתיד (לנחמה) [לבנותה].
כאמור ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה כאמור " ואני אהיה לה נאם י'י חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".
רבי אבדימא דציפורין שאל לפני רבי מנא ר' אבדימא דציפורין בעי קומי ר' מנא.
היכן אומרה איכן אומרה.
אמר לו ועדיין אין אתה לזו (האם עדיין יש לך ספק בכלל)[1] אמ' לו. [ ו]א(ר)[ד]יין אין את לזו. (ואדיין[2] את לזו- לפי מקבילה בתענית)
כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה.
וכל דבר שהוא לשעבר אומרה (בעבודה) בהודאה וכל דבר שהוא לשעבר אומרה (בעבודה)בהודאה.
ומשנה אמרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא ומתניתא אמרה "ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא".

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 70

 

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ב דף סה ע"ג עמ' 714

משנה ברכות פ"ט מ"ד (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ואנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

לאחר דיון בתפילת 'עננו' הנאמרת בתענית ציבור פונה בעל הסוגיה לדון בתפילת 'רחם'[3] שהינה התפילה הייחודית לתשעה באב. בנוסח התפילה מוזכר 'מעין המאורע' המובא על ידי רבי אחא בר יצחק בשמו של רבי חייא דציפורין[4] בתפילה בקשת רחמים (ואפשר ניחומים) על ירושלים החרבה ותפילה לשיקומה.

 

רבי אבדימי דציפורין שואל את רבי מנא על מיקומה של התפילה בתוך תפילת העמידה, ורבי מנא משיב בתמיהה (או בנזיפה) על כך שהשואל עדיין בספק בדבר מקומה ומוסיף את העיקרון למיקומה של התפילה לפי המצוי במשנה (ברכות פ"ט מ"ד) 'ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא'. משמע כל תפילה שהינה לעתיד מקומה בברכת העבודה, וכל דבר שכלולה בו תפילה על העבר מקומו בברכת ההודאה. מאחר שבברכת 'רחם' מצויה תפילה להקמתה של ירושלים מהריסותיה בעתיד, הרי שמקומה בברכת העבודה.


 

[1] ראו פני משה על הדף.

[2] ערוך השלם א', ערך 'אדיין', עמ' 33.

[3] בסידורי התפילות כותרת תפילה זו היא גם 'נחם'.

[4] בחינת סדר הזמנים של האמוראים הנזכרים באגדה מעלה קושי, כיצד אמורא בן הדור השלישי, רבי אחא בר יצחק, מביא מימרה בשמו של רבי חייא דציפורין שהוא בן הדור הרביעי. מסיבה זו אפשר והשמועה היא בשמו של רבי חנניה דציפורין, בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל.