|
בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע – אגדה ב פ"ד ה"ג דף ח ע"א עמ' 38 |
|
| מקור | תרגום |
| אמ' ר' מני. | אמר רבי מני |
| אנא דלא בדקתה | אני שלא בדקתיה |
| אין כהדא דרב ירמיה אין כהדא דר' ינאי בשם ר' !שמעון! [1] | כן כזאת כרב ירמיה (או) כן כזאת כרבי ינאי בשם רבי שמעון (רבי ישמעאל)[2] |
| סלקית לס!ד!רה ושמעית רב חונה בשם רב. | עליתי ( רבי מני) לבית המדרש[3] ושמעתי את רב הונא[4](האומר) בשם רב. |
| אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע | אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע |
| התיב ר' יוסי. | הקשה רבי יוסי |
| והא מתניתא פליגא. | והרי משנה (חיצונית) חולקת (על רב) |
| בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. במוצ"ש ובמוצאי יה"כ ובמוצאי ת"צ | בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפור ובמוצאי תענית ציבור |
| מן מה דמר ר' יוסי. מתניתא פליגא. | ממה שאמר רבי יוסי שמשנה חיצונית חולקת |
| הוי כן איתתבת בין גואל יש' לרופא חולים. | היה כן ניתן מקומה בין גואל ישראל לרופא חולים |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 70
מקבילות
ירושלמי תענית פ"ב ה"ב דף סה ע"ג עמ' 714
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה ומימרה
עיון קצר באגדה
האגדה הקודמת עסקה בתוכן הברכה 'תפילת עננו' שנתקנה לתעניות הציבור. לעניין מיקומה בתפילת העמידה חלוקים רבי זעירא הסבור כי יש לאומרה בין ברכת 'גואל ישראל' לבין ברכת 'רופא חולים', ואילו לדעת בית רבי ינאי מיקומה בתוך ברכת 'שומע תפילה'.
רבי מני שנצרך להביע דעה במחלוקת זו הודה כי התשובה לשאלה זו אינה נהירה לו, וכדי לבררה עלה לבית המדרש שם שמע מרב הונא בשם רב את ההלכה כי גם יחיד הגוזר תענית על עצמו חייב להזכיר בתפילתו את 'תפילת עננו'. על קביעת רב הונא בשם רב הקשה רבי יוסי מברייתא, והגיע למסקנה כי מקומה של 'תפילת עננו' הוא בין תפילות 'גואל ישראל' ל'רופא חולים'.
לעניינינו מתברר כי חכמים שהתלבטו בפסיקת הלכה עלו לבית המדרש, ושם תוך כדי הדיון שבין חכמים התבררה ההלכה.
[2] לפי גרסת כ"י וטיקן.
[4] רב הונא מכונה פעמים רבות בירושלמי כרב חונא. מן הראוי לציין כי זהו השם המקורי, אלא שבבבל העיצור הגרוני חי"ת לא נגה והתחלף באות ה"א.