עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 70

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ב ה"ב  דף סה ע"ג עמ' 714

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ותפילה

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה  במספרן של הברכות בתפילת העמידה בתעניות ציבור, ואגדה זו עניינה בתוכן הברכה שתקנו לתעניות הציבור ומיקומה בתפילת העמידה.

לעניין מיקומה ישנה מחלוקת; רבי זעירא סבור כי יש לאומרה בין ברכת 'גואל ישראל' לבין ברכת 'רופא חולים', ואילו בית רבי ינאי משלב אותה בתוך הברכה 'שומע תפילה'.

הברכה  פותחת ב'עננו ה' עננו' המזכירה את תפילתו של אליהו בעת מצוקתו במאבק בנביאי הבעל בכרמל: 'עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָאֱלֹהִים..'. (מלכים א' י"ח ל"ז). הפתיחה משקפת תפיסה לפיה הצרה נובעת 'מהסתר הפנים' של האל לעמו, שכן צרות באות על עם ישראל כתוצאה מ'הסתר הפנים' כפי שאמר האל למשה לפני מותו: 'וחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת..' (דברים ל"א י"ז). פתרון לצרת העם מצויה בהכרה המצויה בסיומו של הפסוק 'וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה'. בהכרה זו יש פתח להבנה כי רק האל עונה לעמו בעת צרה, והוא אשר 'מִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם' (תהילים ק"ז כ"ח).