שבועה

[1] – ביטוי המשמש לאימות דברי אדם, לקיומו לחיזוקו בעתיד. האדם יכול להישבע בעצמו או להיות מושבע על ידי אחר, כשהוא מאמת את השבועה באמירת 'אמן'.

סוגי השבועות:

א.      שבועת הדיינים – שבועה מן התורה אותה נשבע הנתבע לתובע אם אין עדים, ונשבע על מנת להוכיח את חפותו.

ב.      שבועת העדות – שבועה מן התורה המתבצעת מצד המעוניין בעדות לאדם היודע עדות.

ג.       שבועת ביטוי – שבועה מן התורה שנשבע אדם לעשות דבר מה או להימנע מעשייתו.

ד.      שבועת היסת – שבועה שאין בה צורך מעיקר הדין, אך נועדה לרצות את דעתו של הצד שכנגד.

כדי לחזק את השבועה ולהעצימה מזכירים בה לרוב את שם האלוהים, ובניסוח סמוי עונש או קללה על האדם ו\או על הקרובים והיקרים לו אם שבועתו היא שבועת שקר. לכן היחס אל השבועה היה רציני ומאיים, בני אדם נרתעו מלהישבע אלא בלית ברירה.

[1] אנציקלופדיה עברית ל"א, ערך 'שבועה', עמ' 391 – 395.