עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 69

מקבילות

בבליברכות דף כח ע"ב  (בשינויים)

ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד דף ה ע"א עמ'18 (מקבילה חלקית)

ירושלמי תענית פ"ב ה"ב סה ע"ג  עמ' 713 – 714

מדרש תנחומא (מהד' בובר) פרשת וירא סימן א (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

כעין סוגיה

עיון קצר באגדה

עניינה של האגדה במניינן של ברכות תפילת שמונה עשרה. באגדה הקודמת הובאו דברי רבי סימון  הסבור כי תפילת שמונה עשרה תוקנה כנגד שמונה עשרה החוליות שבעמוד השדרה וכן דברי רבי לוי התולה את מספר הברכות בשמונה עשרה הזכרות שם האל שבמזמור "הבו לה' בני אלים" (תהילים כ"ט).

על הקביעה של שמונה עשרה ברכות שואל רבי חונה ' ...אם יאמר לך אדם שבע עשרה האינון', כלומר שמספרן הוא שבע עשרה.

קושייתו של רב חונה מביאה מסורת לפיה תפילת השמונה עשרה הינה בת שבע עשרה ברכות[2] ולא שמונה עשרה כמניינן של חוליות וכמניין ההזכרות במזמור 'הבו לה' בני אלים'. לפי תשובתו של רב חונה, יש לכלול בתפילה השמונה עשרה את 'ברכת המינין' שנתקנה על ידי רבן גמליאל ביבנה, והיא נחשבת כחלק מהתפילה.

על השוואת מספרן של ברכות ה'שמונה עשרה' למספר אזכורי שם האל במזמור 'הבו לה' בני אלים' (מזמור כ"ט) מקשה רבי אלעזר בן רבי יוסי לפני רבי יוסי. במזמור מובא בפסוק ג': 'קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים' הכללתו של 'אל הכבוד' במניין איזכורי שם האל בפרק יעמיד את מספר האיזכורים על תשעה עשר, עובדה המקשה על הנאמר כי תפילת 'שמונה עשרה' תוקנה כנגד מזמור זה.

התשובה על קושייתו מובאת בסוגיה, והיא מתבססת על הברייתא שבתוספתא:[3] 'שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים כנגד שמנה עשרה אזכרות שב הבו לה' בני אלים כולל של מינים בשל פרושין ושל גרים בשל זקנים ושל דוד בבונה ירושלם אם אמר אלו לעצמן ואילו לעצמן יצא'. לפי המובא בתוספתא מתברר כי בדרך ניסוחה של תפילת השמונה עשרה יש התייחסות לברכות קדומות: ברכת 'ולמלשינים' תחילתה קללה קדומה לפרושין.[4] שמואל הקטן תיקן את 'ברכת המינים' מפני שהחלו להעמיד בסכנה את הציבור. התפילה 'על הצדיקים' מאחדת שתי תפילות קדומות, הראשונה תפילה על זקנים הם החכמים, והשנייה על הגרים, ותפילת 'בונה ירושלים' כללה את התפילה ל'מלכות בית דוד'. הברייתא מסתיימת באמירה 'אם אמר אלו לעצמן ואילו לעצמן יצא', אמירה שבאה להבהיר כי כל הברכות הללו היו קיימות פעם כשהן לעצמן.[5]

מסכם בעל הסוגיה בשאלה רטורית במהותה 'אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהון אדכרה'. 

לאור דברי הברייתא נמצא כי תפילת שמונה עשרה בבסיסה כוללת מספר ברכות העולה בהרבה על המספר איזכורי שם האל שבמזמור שבתהילים, נמצא שניסיונו של רבי לוי  ללמוד את מספר הברכות ממספר איזכורי האל שבמזמור תהילים אין לו על מה לסמוך.[6]