header2

רבי נחוניה בן הקנה ביציאתו מבית המדרש

פ"ד ה"ב דף ז ע"ד עמ' 37

מקור תרגום
"וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי". וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי
אמ' ר' אבון. אמר רבי אבון
לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב. ‏ לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב ‏

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 69

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

במשנה מסופר כי רבי נחוניא בן הקנה ביקש עם כניסתו לבית המדרש שלא יטעה בהלכה ושלא יקפיד על חבריו, וביציאתו הודה לאל. בעל הסוגיה הביא את מימרתו של רבי אבון כהסבר לתודתו.

בחינת סדר בקשותיו של רבי נחוניא בן הקנה[1] מאפשרת להסביר את דברי רבי אבון כתודה 'לאל שחלק לי על דיעה' – על כך שידע להסביר את ההלכה ולא טעה, ותודה (לאל שחלק לי) 'מעשה טוב' – על כך שלא הקפיד על חבריו והם לא הקפידו עליו.[2]

עם זאת אפשר גם להסביר 'דיעה' על כך שדעתו הייתה מעורבת עם חבריו, לכן לא הקפידו עליו, ו'מעשה' על כך שלא גרם לכך שחבריו ייענשו.[3] כמו כן ייתכן שכוונת התודה על 'מעשה  טוב' היא שזכה לפסוק כראוי הלכה.


[1] בקשה ראשונה: 'שלא אקפיד כנגד חביריי ולא חביריי יקפידו כנגדי'; בקשה שנייה: 'שלא נטהר את הטהור ולא נטהר את הטמא שלא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור'.

[2] הפני משה (על הדף) מפרש כך.

[3] רש"י ברכות כח ע"ב ד"ה ולא אכשל: 'וישמחו חברי על כשלוני, הרי רעות שתים, שיבאו על ידי שאגרום להם שיענשו'.