|
תפילה אישית – אגדה ב פ"ד ה"ב דף ז ע"ד עמ' 36 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' פדת בשם ר' יעקב בר אידי | רבי פדתבשם רבי יעקב בר אידי |
| ר' אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. | רבי אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. |
| מהו או' | מהו אומר |
| יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי | יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי |
| שלא תעלה שנאתינו על לב אדם | שלא תעלה שנאתנו על לב אדם |
| ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. | ולא שנאת אדם תעלה על לבנו |
| ולא תעלה קנאתינו על לב אדם | ולא תעלה קנאתנו על לב אדם |
| ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. | ולא קנאת אדם תעלה על לבנו |
| ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו | ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו |
| ויהיו דברינו תחנונים לפניך. | ויהיו דברינו תחנונים לפניך |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 69
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מוצאי שבת (מקבילה חלקית)
סוגה
תפילה
עיון קצר באגדה
מסופר כי רבי אלעזר היה מתפלל שלוש תפילות לאחר תפילתו, ולא ודאי התפלל שלוש תפילות אישיות לאחר 'תפילתו', היינו תפילה אחת, או שהכוונה היא לשלוש תפילות העמידה, שלאחריהן היה מוסיף את תפילתו.[1]
נושא תפילתו הוא היחסים שבין אדם לחברו, והוא מתמקד בבקשה שהשנאה והקנאה לא תעלינה בלבבות. התמקדותו ברגשות אלו משקפת תפיסה לפיה הם עשויים להיות מקור הרוע ביחסים חברתיים, להטיל מריבות ומרירות בין בני האדם.
ניסוח הבקשות מעוצב בדרך אמנותית; כל בקשה בנויה ממשפט מחובר בעל שני אברים; שלוש מילים 'תעלה' לב' ו'אדם' חוזרות בכל ארבעת האברים בשינויים מיחיד לרבים, בחילוף הנושא במושא ובשיוך השנאה או הקנאה ליחיד או לרבים. העיצוב מחזק את המסר בבקשות לבל יעלו השנאה והקנאה על הלבבות. בארבעת האברים מופיעה המילה 'לא' כאנפורה, שאף היא מעצימה את שלילת השנאה והקנאה בלב האדם.
בבקשה השלישית מביע הדובר את רצונו, שתהא התורה תמיד 'מלאכתנו', היינו הוא מכוון דבריו בשמו ובשם תלמידי חכמים, ומבקש שיהיו דבריהם תחנונים. נראה כי הכוונה שכל תפילתם, גם אם לא נאמרה מתוך כוונה שתשמע כתחנון לפני האל.[2]
[1] תפילתו האישית נאמרה לאחר שהתפלל את שלוש תפילות העמידה ביום, בשחרית, במנחה ובערבית (פני משה על אתר ד"ה היה מתפלל שלש תפילות). 'ייתכן כי כוונתו של הפני משה הייתה להסביר קושי לשוני הנובע מדרך הניסוח " היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו...'. מהניסוח 'שחרית, מחה וערבית' ניתן להביו כי הפני משה סבור שרבי אלעזר היה מתפלל את תפילתו האישית פעם אחת ביום לאחר שהתפלל שלוש תפילות משמע לאחר תפילת הערב, אבל הפני משה כותב גם ' ..ואחר כל תפילה'. יש מקום להבנה שונה בה נטען כי אין מדובר בשלוש תפילות היום אלא בתפילתו של רבי אלעזר המורכבת משלושה נושאים. וצ"ע.
[2] לכאורה יש כאן שתי בקשות, אך עורך האגדה ראה בהן אחת.