עדי נוסח

כתב יד ותיקן עמ' 68

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ד ה"א דף סז ע"ג עמ' 726

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה ומימרות

עיון קצר באגדה

עניינה של האגדה הוא בזמנה[1] ובחובתה של תפילת ערבית.

בבית מדרשו של רבי ינאי נקבע כי אם שכח אדם להתפלל תפילת ערבית ועלה על משכבו, אין מטריחין אותו לקום לשם תפילת זו. מקביעה זו משתמע כי אין רואים בבית מדרשו של רבי ינאי חובה בתפילת הערבית.

בהקשר לקביעת בית רבי ינאי מובאים דברי של רבי זעירא שסיפר כי בפעמים בהם לא התפלל ערבית[2] ולא העירוהו לתפילה זו, היה נתקף בפחד בלילות.[3] כמסקנה[4]  אימץ לעצמו את הכלל של רבי להתפלל תפילת ערבית מבעוד יום.

מדרך התנהלותו של רבי זעירא ניתן להסיק כי אין הוא רואה בתפילה זו חובה, וזמנה של התפילה רצוי מבעוד יום אך אפשרי גם בלילה.