עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 67

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ד ה"א דף סז ע"ג עמ' 725

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

עיסוקה של הסוגיה הוא בתפילת נעילה ביום הכיפורים, והאגדה שואלת לזמנה של תפילה זו. חכמי קיסרין מביאים מסורת על מחלוקת בין רב ורבי יוחנן בשאלה זו.[1]

לשיטתו של רב זמנה של תפילת נעילה הוא עד 'נעילת שערי שמים', היינו זמן שאינו מוגדר. אפשר שכוונת רב באמירתו המטפורית היא כי שערי שמיים אינם ננעלים לעולם, ולכן אין קץ לזמנה של תפילת הנעילה ושל החזרה בתשובה.

לעומת זאת רבי יוחנן סבור כי זמנה הוא עד נעילת 'שערי היכל', זמן ברור, שכן זמן תמיד של בין ערביים הינו 'משיאריך הצל ויראה לכל שהאריך, והוא משש ומחצה ומעלה עד סוף היום'.[2]  עם סיום הקרבת קורבן זה ננעלו שערי ההיכל עד הקרבת תמיד של שחר. מכאן שלפי רבי יוחנן זמן תפילת הנעילה הינו ביום, טרם חשכה.[3]

בעל הסוגיה מביא ראיה בשמו של רבי יודן ענתירדיא[4]  הסבור כי המשנה[5] מסייעת לשיטת רבי יוחנן. במשנה  נמנים  שלשה פרקים בשנה שבהם כוהנים נושאים את כפיהם ארבע פעמים ביום, ומודגש כי מדובר ביום ולא בלילה. אחד המועדים הוא 'נעילת שערים' ביום הכיפורים.

נראה כי מגמת בעל הסוגיה היא להעמיד לוח זמנים קבוע לתפילת הנעילה, לכן סיים בקביעה 'אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום'. בעל הסוגיה תכוון לשעה ביום בהתאם לדעת רבי יוחנן נעילת שערי היכל', 'אך השתמש בביטוי של רב 'שערי שמים' המביע תפיסה ערכית לפיה השמיים לא ננעלים לעולם, פתוחים תמיד לכפרה ולתשובה.