|
תפילת מנחה – אגדה ב ברכות פ"ד ה"א דף ז ע"ב עמ' 33 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה | רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה |
| כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. | כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום |
| אמר ר' יוסי בן חנינא. | אמר רבי יוסי בן חנינא |
| ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. | ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה |
| מה טעם. | מה טעם |
| "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא". | על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא |
| מהו "לעת מצוא". לעת מיצויו שליום. | מהו לעת מצוא לעת מיצויו של יום. |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 66
מקבילות
בבלי ברכות כט ע"ב
בבלי שבת קיח ע"ב (בשינויים)
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה, מדרש ותפילה
עיון קצר באגדה
בעל האגדה פותח ומספר כי רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי החמה ומסביר כי עשה זאת כדי שיהיה מורא שמים עליו כול היום. בתיאור זה המובן של 'דמדומי החמה' הוא זמן זריחת החמה, ומכאן שהחל להתפלל בזמן זה, כי לו היה מתחיל מאוחר יותר, אזי מורא השמים יהיה עליו רק בחלק מהיום.
בהמשך מובאים דברי רבי יוסי בן חנינא האומר: 'ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה'. לכאורה, אמירה תמוהה, שהרי כבר נאמר עליו כי התפלל עם דמדומי החמה. כיוון שהמושג ניתן להבנה גם כשעות בין ערביים, הרי שהמדרש 'עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא' (תהלים ל"ב ו') מבהיר כי רצונו הוא למצות את היום כולו במורא בשמיים,[1] כלומר הוא מצוי במורא שמיים מצאת החמה ועד שקיעתה.
[1] הבקשה עולה מחשש שמא בערב בעת הדמדומים 'תיטרף השעה', כלומר, שמא בשל ענייני יום יחמיץ האדם את שעת הדמדומים ולא יתפלל במועד.