header2

זמן תפילת השחר – אגדה ב

פ"ד ה"א דף ז ע"ב עמ' 32

מקור תרגום
ר' יסא מצלי בתלת שעין רבי יסא מתפלל בשעה השלישית
ר' חייא בר ווא מצלי בתלת שעין רבי חייא בר ווא מתפלל בשעה השלישית
ר' ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. רבי ברכיה ראו אותו קורא קריאת שמע ומתפלל אחרי השעה השלישית
והא תנינן והרי שנינו
"הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה". הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה
נימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. נאמר כבר קיבל מלכות שמים בזמנה

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 66

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה, מימרה

 

עיון קצר באגדה

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נאמר: 'וגומרה עד הנץ החמה רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה '. משמע על פי המשנה יש לסיים את קריאת שמע עד הנץ החמה או עד סוף השעה השלישית, ואדם שיקרא שמע לאחר מועד זה, יהיה שכרו כשכר על לימוד תורה.[2]

באגדה מסופר על שני תלמידי חכמים שקראו קריאת שמע  עד השעה השלישית לפי שיטתו של רבי יהושע, ואילו חכם שלישי, רבי ברכיה, ראוהו שקרא והתפלל לאחר השעה השלישית.

תמהו מדוע בחר לקיים את מצוות קריאת שמע באופן ששכרה מועט, כפי שנאמר במשנה '...כאדם הקורא בתורה'.

בעל האגדה מתרץ את מעשהו של רבי ברכיה ואומר כי קרא קריאת שמע בזמנה, וכשראו אותו קורא קריאת שמע לאחר זמנה ומתפלל הייתה זו פעם שנייה שקרא. את 'מלכות שמים', היינו שכר המצווה על קריאת שמע בזמנה, כבר קיבל.[3]  


[1] ברכות פ"א מ"ב.

[2] ראו פירוש רמב"ם למשנה.

[3] ראו פירוש רש"י בבלי ברכות י ע"ב; הפני משה (על הדף) פירש כי רבי נחמיה לא הפסיד את הברכות שלפני ואחרי קריאת שמע, אך כי אין במעשהו מצווה של קריאת שמע.