header2

זמן תפילת השחר – אגדה א

פ"ד ה"א דף ז ע"ב עמ' 32

מקור מקור
מדברי תורה (ולא מדברי) [למד] ר' יהודה. מדברי תורה (ולא מדברי) [למד] רבי יהודה
דתני ר' ישמעאל. ששנה(למד) רבי ישמעאל
"וחם השמש ונמס" בארבע שעות. "וחם השמש ונמס" בארבע שעות
אתה או' בארבע שעות. אתה אומר בארבע שעות
או אינו אלא בשש שעות. או אינו אלא בשש שעות
כשהוא או' כשהוא אומר
"(וחם השמש ונמס) [כחום היום]" הרי שש אמור. "(וחם השמש ונמס) [כחום היום]" הרי שש אמור
הא מה אני מקיים "וחם השמש ונמס". הרי מה אני מקיים "וחם השמש ונמס"
בד' שעות. בד' שעות
ואת דריש "בבוקר" "בבוקר". ואתה דורש "בבוקר" "בבוקר"
מה "בבוקר" שנ' להלן בד' שעות. מה "בבוקר" שנאמר להלן בד' שעות
אף "בבוקר" שנ' כאן בד' שעות. אף "בבוקר" שנאמר כאן בד' שעות
בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר. בארבע שעות שמש חמה וצל קריר
בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. בשש שעות שמש חמה וצל חם
אמ' ר' תנחומא. מהו "כחום היום". אמר רבי תנחומא. מהו "כחום היום"
בשעה שאין צל לכל ברייה. בשעה שאין צל לכל ברייה

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 66

 

מקבילות[1]

מכילתא דרבי ישמעאל (מהד' הורוביץ) מסכתא ויסע פרשה ד' ד"ה וילקטו העם עמ' 168

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מהד' אפשטיין – מלמד) פרק ט"ז כ"א עמ' 112

בראשית רבה (מהד' אלבק) פרשת וירא פרשה מ"ח ד"ה והוא יושב בפתח עמ' 483)

ברכות כז ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש ומימרה

 

עיון קצר באגדה

האגדה עוסקת בקביעתו של רבי יהודה כי תפילת השחר היא עד ארבע שעות[2].

בעל האגדה מנסה להגדיר על ידי התבוננות בטבע מהי משמעות הביטוי 'כחום היום'. הוא מבדיל בין 'ארבע שעות' כשבמקום אליו השמש מגיעה חַם, ואילו במקום שיש צל קריר. לעומת זאת ב'שש שעות' חם גם במקום המוצל. לדעת רבי תנחומא הביטוי 'כחום היום' מציין כי אין צל לבריות.[3]


[1] בכל המקבילות ישנם שינויים.

[2] משנה ברכות פ"ד מ"א.

[3] ראו הפני משה על הדף.