עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 65

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ג ה"ו עמ' 12 – 13 (בשינויים)

בבלי ברכות לא ע"א (רק על הנלמד מחנה)

דברים רבה (וילנא) ואתחנן, פרשה ב' סימן א'(בשינויים)

מדרש שמואל (בובר) פרשה ו' סימן י' (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

בעל האגדה מבקש לאשש את מנהגי תפילת העמידה בהסתמך על תפילותיהם של דמויות מקראיות, דניאל, דוד המלך וחנה אמו של שמואל.[1] דרך תפילתן של דמויות אלו משמש לבעל האגדה אסמכתא להציג את מנהגי התפילה ואת סדריה כמעוגנים במסורת קדומה.[2]

סדרי התפילה:

-     לא מתפללים את התפילות כאחת, אלא שלוש פעמים ביום בזמנים קבועים.

-     בתפילתו אין המתפלל פונה אלא לכיוון ירושלים.

-     המתפלל לא יאמר את התפילה בקול רם אלא בלחש, כשהשפתיים נעות.

-     הסדרים תקפים לא רק בגולה אלא גם בארץ ישראל.

עיצוב תיאור הדרכים שבהן נלמדו מנהגי התפילה:

-     במשפט אחד לאחר המונח 'יכול' מוצגת דרך תפילה שגויה, ובמשפט העוקב לאחר  המילה  'פירש' או המונח 'תלמוד לומר' מובהר מהי הדרך הנאותה להתפלל.

-     בכל המשפטים המציגים את הדרך הנאותה מובא פסוק מהמקרא.

נראה שסדרי התפילה באו ליצור תנאים שיאפשרו ריכוז בה, כוונה מלאה באמירתה שיקשרו את המתפלל לעיר הקודש בל מקום בו יהיה.