סימון האגדות בגמרא

סימון אגדות בפרק ד[1]

הלכה א

תפילת השחר עד חצות כו' כתיב לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם וכי יש עבודה בלב ואי זו זו תפילה וכן הוא אומר אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך וכי יש פולחן בבבל ואי זו זו תפילה

יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת פירש בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגומר יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה תלמוד לומ' וכוין פתיחין ליה בעיליתיה נגד ירושלם יכול משבאו לגולה כן תלמוד לומ' כל קבל דהוה עביד מן קדמ' דנא יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה כבר פירש דוד ערב ובקר וצהרים יכול יהא מגביה קולו ומתפלל פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה יכול יהא מהרהר בלב ת"ל רק שפתיה נעות הא כיצד מרחיש בשפתותיו

אמר רבי יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ארבעה דברים וחנה היא מדברת על לבה מיכן שהתפילה צריכ' כונה רק שפתי' נעות מיכן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו וקולה לא ישמע מיכן שלא יהא אדם מגביה את קולו ויתפלל ויחשבה עלי לשכורה מיכן שהשכור אסור להתפלל

מילתיה דחנן בר אבא פליגא דחנן בר ווא אמר לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב עביד ואמרתה קומי שמואל וקם ונשקי על פומיה ברוך אתה שוחח בא להזכיר את השם זוקף שמואל אמר ונא אמרית טעמא ה' זוקף כפופים

אמר רבי אמי לא מסתברא דלא אמר אלא מפני שמי ניחת הו' א"ר אבין אילו הוה כתיב בשמי ניחת הוא הוה יאות לית כתיב אלא מפני שמי נחת הוא קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת הוא

ר' אבא בר זבדא מצלי בקלא ר' יונה כד הוה מצלי בכנישת' הוה מצלי כלחישה כד הוה מצלי בביתא הוה מצלי בקלא עד דיילפון בני בייתיה צלותיה מיניה א"ר מנא ובני בית' דאבא ילפא צלות' מיניה

מאיכן למדו שלש תפילות ר' שמואל בר נחמני אמ' כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות בשחר צרי' אד' לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה במנחה צריך אדם לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שזכיתני לראו' החמה במזרח כך זכיתי לראו' במערב בערב צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כך תוציאני מאפילה לאורה

רבי יהושע בן לוי אמר תפילות מאבות למדום תפילת השחר מאברהם אבינו וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם לפני ה' ואין עמידה אלא תפילה כמה דתימר ויעמוד פינחס ויפלל תפילת המנחה מיצחק אבינו ויצא יצחק לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפילה כמה דתימר תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערבמיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפילה כמה דתימר יפגעו נא בה' צבאות ואומר אל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי

ורבנן אמרו תפילות מתמידין גמרו תפילת השחר מתמיד של שחר את הכבש אחד תעשה בבקר תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים ואת הכבש השני תעשה בין הערבים תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם הדא היא דתנינן תפילת הערב אין לה קבע ושל מוספין כל היום אמר רבי תנחומא עוד היא קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה

מדברי תורה למד רבי יהודה דתני רבי ישמעאל וחם השמש ונמס בארבע שעות אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר כחום היום הרי שש אמור הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בד' שעות ואת דריש בבוקר בבקר מה בבוקר שנאמר להלן בארבע שעות אף בבוקר שנאמ' כאן בד' שעו' בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין אמר רבי תנחומא מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל ברייה

רבי יסא מצלי בתלת שעין רבי חייא בר ווא מצלי בתלת שעין ר' ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין והא תנינן הקור' מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה נימר כבר קיבל מלכו' שמים בעונתה

אי מעדות למד רבי יודה דמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני טליים פעם אחת שילשלו להן שתי קופו' של זהב והיו מעלין להן שני גדיים באות' שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם ומצאו שני טליים מבוקרי' בלישכת הטלאים על אותה שעה העיד ר' יודה בר אבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות

א"ר לוי אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני כבשים ובסוף שלשלו להם שתי קופות של זהב ועלו להן שני חזירין לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל באותה שעה גרמו העונות ובטל התמיד וחרב הבית

מה טעמון דרבנן שנים ליום חלוק את היום טעמא דרבי יודה שנים ליום חובה ליום שנים ליום שני פרקליטין ליום שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום שנים ליום שתהא שחיטתן כנגד היום הדא היא דתנינן תמן תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית על טבעת שנייה כנגד היום ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית על טבעת שנייה כנגד היום והוא שיהא יודע אי זה מהן נשחט בשחרית ואי זה מהן נשחט בערבית ר' חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוסף תפילת המנחה קודמת הוון בעין מימר כשאי' ביום כדי להתפלל שניהן אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהן תפילת מוסף קודמת רבי זעירא בשם ר' יוחנן ואפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנח' קודמת ר' נתן בר טובי בשם ר' יוחנן אפי' יש ביו' כדי להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודמת והתני הקדים תפילת המנחה לתפלת המוספין יצא לשעבר הא בתחילה לא בדא פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה

כהדא ר' יהושע בן לוי מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוון מצלון דמנחתא עד דלא תסקון

וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביע תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצ' ערב פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה בין בחול בין בשבת רבי ירמיה בעי הכא את עבד מנחה שתי שעות ומחצ' והכא את עביד מנח' שלש שעות ומחצה אמר רבי יוסי לא הוקשה תפילת המנחה לתמיד של בין הערבים אלא לקטורת מה טעם תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב צא שעה אחת לעיסוקו ואת עבד מנחה שתי שעות ומחצה

רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה כדי שיהא עליו מורא שמי' כל היו' א"ר יוסי בן חנינ' ויהא חלקי עם המתפללי' עם דמדומי חמה מה טעם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא מהו לעת מצוא לעת מיצויו של יום

אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייץ גולתיה דרב בצומא רבא אמר ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא ושמשא ביר' בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא דמר רבי יוחנן האומר לצולה חרבי זו בבל שהיא זוטו של עולם

אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול גם בבבל לנפול חללי ישר' גם בבבל נפלו חללי כל הארץ כתיב וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול דבר אח' שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר בלא מרחץ דבר אחר שנער שהן מנוערין מן המצות בלא תרומ' ובלא מעשר דבר אחר שנע' ששריה מתי' נערי' דבר אחר שנער שהעמידה שונא וער להקב"ה ואי זה זה נבוכר נצר הרשע

רב בר יודה אין תעבדיניה כרבנן לית רבי יודה מודי אין תעבדיניה כרבי יודה אוף רבנן מודו

מניין לנעילה א"ר לוי גם כי תרבו תפלה מכאן שכל המרב' בתפילה נענ' מחלפ' שיטתיה דרבי לוי תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור חנה על ידי שריבת בתפילה קצרה בימיו של שמואל שאמרה וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה והויין ליה חמשין ותרתין אמר רבי יוסי בירבי בון שתים שגמלתו וכה אמר הכן אי אמרה כן ליחיד הן לציבור רבי חייא בשם רבי יוחנן רבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה להתפלל אל ה' מיכן שכל המרבה בתפילה נענה

אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל אמר רבי יודן ענתירדיא מתניתא מסייעא לרבי יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום

אחוי דאימ' דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא אמר ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים וכה אמר בנעילת שערי היכל אמר רבי מתנה על ידי דהוה מאריך רב בצלותיה סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמים

נעילה מהו שתפטור של ערב רבי אבא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת של ערב אמר ליה רבי אבא לרב הונא היאך הוא מזכיר של הבדלה אמר רבי יונה לרבי אבא היאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה אמר ליה ולא כבר איתתבת אמר ליה בגין דאיתתבת תיבטיל אמר רבי יוסי מה דאקשי רבי אבא קשי יאות מה דאקשי רבי יונה לא קשי יאות קל היקלו עליו משום תעניתו שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה רבי אבא בר ממל אמר לחברייא מריי מן כולכון שמעית שאין נעילה פוטרת של ערב רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין נעילה פוטרת של ערב אמר רבי יוסי בר' בון ותני רבי חייא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אף על פי שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה אוספון עליה ראש חדש שחל להיות בתענית ציבור אף על פי שאין נעילה בראש חדש מזכיר של ראש חדש בנעילה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שבת שחלה להיות בחנוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה מזכיר של חנוכה במוסף אוספון עלה ראש חדש שחל להיות בתוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה מזכיר הוא של חנוכה במוסף ראש חדש שחל להיות בתענית היאך מזכיר הוא של ראש חדש רבי זעורא אמר בהודיה רבי אבא בר ממל אמר בעבודה רבי אבינא אמר אומר ברכה רביעית אמר רבי אבא מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית אף כאן אומרה ברכה רביעית וכן נפק עבדא כהדא דרבי אבא במה קורין רבי יוסי אמר קורין ברכות וקללות אמר ליה רבי מנא כגון מודעתון בי תענית רביעין על מעיהון ולא ידעין דהיא תעניתא אמר ליה להודיעך שקורין ברכות וקללות

רבי יודן קפודקיא אמר קומי רבי יוסי בשם רבי יודה בן פזי קורין בראש חדש קם רבי יוסי עם רבי יודה בן פזי אמר ליה את שמעת מאבוך הדא מילתא אמר ליה אבא לא הוה אמר כן אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חדש הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות

ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה ראש חדש שחל להיות בשבת במה קורין אמר ליה קורין בראש חדש אמר רבי חלבו קומי רבי אמי ומתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים יצחק סחורא שאל לר' יצחק ראש חדש שחל להיות בחנוכה במה קורין א"ל קרין שלשה בר"ח ואחד בחנוכה רבי פינחס ורבי סימון רבי אבא בר זמינא מטו בה בשם רבי אבדימא דמן חיפא קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חדש להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש בר שלמיה ספרא שאל לרבי מנא הגע עצמך שחל ראש חדש של חנוכה להיות בשבת ולא שבעה אינון קורין אית לך למימר שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש שאילתינהו לספרא אמר ליה והדא שאלתא דספר

רבי מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי צלי דרמשא עד יומא קאים רבי חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים אמר ר' חנינא משכני רבי ישמעאל בי ר' יוסי אצל פונדוק אח' אמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בערב שבת אמר רבי אמי רבי יוחנן פליג ולא הוה צרי' מפלגה על הדא למה שכן מוסיפין מחול על קודש ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורן ואמרין כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו ווידה אמרה דא דאמר רבי חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אצל פונדוק אחד אמר לי כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת ואפילו אף עלה לא הוה צריך מיפלגה דרבי מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאי' ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריזו קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים

דבית רבי ינאי אמרין עלה אדם על מיטתו אין מטריחין אותו לירד אמר רבי זעורא כל מן דהוינא עבד כן הוינא מפחד בליליא לית לך אלא כהדא דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים רבי חייא בר ווה מפקד לאמוריה כו'

א"ר יעקב בר אחא תניי תמן תפילת הערב מהו ר"ג או' חובה ר' יהושע או' רשות אמ' רבי חנינא אתיין אילין פלגוותא כאינון פלגוותא מאן דמר חובה אין נעילה פוטרת של ערב ומאן דמר רשות נעילה פוטר' של ערב

מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפילת הערב מהו אמר ליה רשות בא ושאל אתרבן גמליאל תפילת הערב מהו אמר ליה חובה אמר לו והא רבי יהושע אמר לי רשות אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמר לו חובה אמר לו הא רבי יהושע אמר לי רשות אמר רבן גמליאל לר' יהושע את הוא אומר רשות אמר ליה לאו אמר לו עמוד על רגליך ויעידוך והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהוש' עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לר' חצפית התורגמן הפטר את העם אמרו לרבי זינון החזן אמור התחיל ואמר התחילו ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות והיה רבי עקיבה יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבתיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא וכמה ספסלין היו שם רבי יעקב בן סיסי אמר שמונים ספסלים היו שם של תלמידי חכמים חוץ מן העומדין לאחורי הגדר רבי יוסי ביר' אבון אמר שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר כיי דתנינן תמן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה תמן תנינן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורות ככרם מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו אזל גבי ר' יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין אמר ליה אילין את חיי אמר ליה ועד כדון את בעי מידעי אוי לו לדור שאתה פרנסו אמר לו נעניתי ליך ושלחון גבי רבי אלעזר בן עזריה חד קצר ואית דמרין רבי עקיבא הוה אמר לו מי שהוא מזה בן מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה אמר לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו של ר"ג אף על פי כן לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין

הלכה ב

מתני' רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה אמרו לו מה טיבה של תפילה זו אמר להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי בכניסתו מהו אומ' יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא אקפיד כנגד חבירי ולא חבירי יקפידו כנגדי שלא נטמ' את הטהור ולא נטהר את הטמ' שלא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא וביציאתו מהו אומ' מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כניסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות שאני עמל והן עמלין אני שוקד והן שוקדין אני עמל לירש גן עדן והן עמלין לבאר שחת שנ' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת

רבי פדת בשם רבי יעקב בר אידי רבי אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו מהו אומ' יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנא' אד' תעלה על לבינו ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנוני' לפניך

ר' חייא בר אבא מוסיף ותייחד לבבינו ליראה את שמך ותרחקינו מכל מה ששנאת ותקרבינו לכל מה שאהבת ותעשה עמנו צדקה למען שמך

דבית ר' ינאי אמרין הנוער משנתו צריך לומר בא"י מחיה המתים רבוני חטאתי לך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב סכר טוב שם טוב עין טובה ונפש טוב ונפש שפלה ורוח נמוכה אל יתחלל שמך בנו ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות ואל תהי אחריתינו להכרית ולא תקוותינו למפח נפש ואל תצריכינו לידי מתנות בשר ודם ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה ותן חלקינו בתורתך עם עושי רצונך בנה ביתך היכלך עירך ומקדשך במהרה בימינו

רבי חייא בר ווא מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבתינו שתתן בלבינו לעשו' תשובה שלימ' לפניך שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא רבי יודן ביר' ישמעאל קבע לה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה כן

רבי תנחום בר איסכולסטיקא מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו שכך בראתנו לעשו' רצונך ואנו חייבים לעשות רצונך את חפץ ואנו חפיצי' ומי מעכב שאור שבעיסה גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשביתהו מעלינו ותכניעהו ונעשה רצונך כרצונינו בלבב שלם

רבי יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעו' ותצליח סופינו אחרית ותקוה ותרב' גבולינו בתלמידי' ונשיש בחלקינו בגן עדן ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ותבוא לפניך קורת נפשינו לטובה

וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי אמר רבי אבון לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב

הלכה ג

מתני' רבן גמליאל אומר בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה ורבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה רבי עקיבה אומר אם שגרה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשר

ולמה שמונה עשרה רבי יהושע בן לוי אומר כנגד שמונה עשרה מזמורות שכתוב מראשושל תילים עד יענך ה' ביום צרה אם יאמר לך תשע עשרה הן אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מינון מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית אמר רבי מנא רמז לתלמיד חכם שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך

אמ' ר' סימון כנגד שמונה עשרה חליות שבשדרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן מה טעם כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך א"ר לוי כנגד שמונה עשרה הזכרות שכתוב בהבו לה' בני אלים

אמר ר' חונה אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון אמור לו של מינין כבר קבעו חכמים ביבנה התיב רבי אלעזר ביר' יוסי קומי רבי יוסי והכת' אל הכבוד הרעים אמר ליה והתני כולל של מינים ושל פושעים במכניע זידים ושל זקינים ושל גרים במבטח לצדיקים ושל דוד בבונה ירוש' אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה

ר' חנינא בשם ר' פינחס כנגד שמונה עשרה פעמי' שאבות כתובין בתורה אברהם יצחק יעקב אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן אמור לו והנה ה' נצב עליו לית הוא מינהון אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק מינון ר' שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן כנגד שמנה עשר' ציוויין שבת' בפרשת משכן שיני אמר רבי חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא

שבע של שבת מניין אמר רבי יצחק כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים אמר רבי יודן ענתוריא כנגד שבעה אזכרות שכתב במזמור שיר ליום השבת תשע של ראש השנה מניין אמר ר' אבא קרטיגניא כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה וכתיב בסופה ה' ידין אפסי ארץ עשרים וארבעה של תעניות מניין רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן תרויהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכתוב בפרשה של שלמה רינה ותפילה ותחינה

רבי זעירא בשם רב ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע איכן הוא אומרה בין גואל ישר' לרופא חולים ומהו אומ' ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה ה' עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת מצוקה ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם בא"י עונה בעת צרה רבי יניי בשם ר' ישמעאל בשם בית רבי יניי אומר בשומע תפילה

רבי יונה בשם רב אפילו יחיד שגזר תענית על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע איכן הוא אומרה רבי זעירא בשם רב הונא בלילו של שבת וביומו

אמר ר' מני אנא דלא בדקתה אין כהדא דרב ירמיה אין כהדא דרבי ינאי בשם רבי שמעון סלקית לסררה ושמעית רב חונה בשם רב אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע התיב רבי יוסי והא מתניתא פליגא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור מן מה דמר ר' יוסי מתניתא פליגא הוה כן איתתבת בין גואל ישר' לרופא חולים

א' ר' אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע מהו אומר רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבי' ובחסדיך הנאמני' עלינו ועל עמך ישר' ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים ולישר' עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש היצתה ובאש אתיה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכ' רבי אבדימא דציפורין בעא קומי רבי מנא איכן אומרה אמר לו ואדיין אין את לזו כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בהודאה ומתניתא אמרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא

אי זו היא שבע מעין שמנה עשר רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמ' ראש כל ברכה וברכה אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מאן דמר שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל ומאן דמר י"ח מעין י"ח מסייעא לרב

רבי זעורא שלח לר' נחום גבי רבי יניי ביר' ישמעאל אמ' ליה אי זו היא מעין שבע מעין שמונה עשרה דשמואל אמר ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חליינו ברך שנותינו אמר רבי חגיי אם היו גשמים אומרים בטללי ברכה אם היו טללים אומ' בטללי ברכה כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבניין עירך ובחידוש בית מקדשך ובצמח דוד עבדך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברי' ואני אשמע בא"י שומע תפילה ואו' שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות ואומ' ברוך ה' כי שמע קול תחנוני

הלכה ד

רבי אלעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים רבי אבהו בשם רבי אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת רבי אחא בשם רבי יוסי צריך לחדש בה דבר בכל יום אחיתופל היה מתפלל שלש תפילו' חדשות בכל יום אמר ר' זעורא כל זמן דהוינא עביד כן הוינא טעי ולית לך אלא כיי דמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא באגרת רבי אלעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכל יום רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום

רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן לפני תפילתו הוא או' ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך לאחר תפילתו הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי רבי יודן אמר תרויהון קומי צלותיה

היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך ושמואל אמר אינו חותך שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת

רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל ולא אגיבה אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל רבי חנינא לא אמר כן אלא בעיין קומי רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אמ' לון וולואי שמתפללין כל היום למה שאין תפילה מפסדת

היה עומד ומתפלל בשבת ושכח של שבת והזכיר של חול רבי חונא אמר איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמ' חותך את הברכה וחדנה אומ' גומר את הברכה הכל מודים בחונן הדעת שהוא גומרה ותא כרבי דרבי אמר תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה מניין תפילה אמר רבי יצחק גדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי הזכרות שנאמר כי אל דיעות ה' אית דבעי משמעינה מן הדא אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא

מתני' רבי אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים רבי יהושע אומ' המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואומ' הושיעה את עמך את ישראל בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהן לפניך בא"י שומע תפילה ותחנוני'

ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא כל הדרך בחזקת סכנה רבי ייני כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא נסוקת הוה מפקד גו ביתיה רבי חנינא בריה דרבי אבהו רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי כל החולי בחזקת הסכנה

רבי אחא בשם רבי אסא כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיב' ותובע צרכי עמך לפניך רבי פינחס רבי לוי רבי יוחנן בשם מנחם דגלייא זה שעובר לפני התיבה אין אומר לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב עשה קרבינו עשה צרכינו עשה מלחמותינו פייס בעדינו אחרי' אמרו צורכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לכל בריה ובריה צרכיה ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך ה' כי שמעת קול תחנוניי בא"י שומע תפילה

רב חסדא אמר הלכה כאחרים רב חסדא אמ' שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות

אית תניי תני מתפלל ואחר כך תובע צרכיו ואית תניי תני תובע צרכיו ואחר כך מתפלל מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו תפילה לעני כי יעטוף ואחר כך ולפני ה' ישפוך שיחו ומן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל לשמוע אל הרינה ואחר כך אל התפילה

דברי חכמים רבי זעירא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה

רבי אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי אשר תזכיר את שמי אין כתב כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר אמר רבי תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כתי' כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים

רבי יסא רבי חלבו רבי ברכיה רבי חלבו מטיבה בשם רבי אבדומא דמן חיפא צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל מה טעם ויסב חזקיהו פניו אל הקיר באי זה קיר נשא עיניו רבי יהושע בן לוי אמ' בקירה של רחב נשא עיניו כי ביתה בקיר החומה אמר לפניו רבונו של עולם רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך ראה כמה נפשות הצלת לה הדא היא דכתב ויבאו הנערים וגומר תני רבי שמעון בן יוחי אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות כולהם ניצולו בזכותה אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה רבי חיננא בר פפא אמ' בקירות בית המקדש נשא עיניו בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה רבי שמואל בר נחמן אמר בקירה של שונמית נשא עיניו שנ' נעשה נא עליית קיר קטנה אמר לפניו רבונו של עולם השונמית קיר אחת עשתה לאלישא והחיית את בנה אבותי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי ורבנן אמרי בקירות לבו נשא עיניו מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי אמ' לפניו רבונו של עולם חיזרתי על רמ"ח איברי' שנתת בי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי

הלכה ה

מתני' היה רכוב על החמור ירד אם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים תני היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו יורד ומתפלל למטן ואם לאו מתפלל במקומו רבי אומר בין כך ובין כך מתפלל במקומו שכך לבו מיושב ר' יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן לכל הרוחות אין מחזירין חוץ מרוח מזרחית אמר ר' יוסי בר אבון בתחילה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין כלפי למעלן שנאמר והתפללו אל ה' העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן כלפי ארץ ישר' ומה טעם והתפלל אליך דרך אשר נתת לאבותם העומדין ומתפללי' בארץ ישר' הופכין את פניהן כלפי ירוש' ומה טעם והתפלל אליך דרך העיר אשר בחרת בה העומדים ומתפללין בירושלם הופכין פניהן כלפי הר הבית שנאמ' והבית אשר בניתי לשמך העומדים ומתפללין בהר הבית הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשי' ומה טעם והתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת נמצאו העומדין בצפון פניהן לדרום העומדין לדרום פניהם לצפון העומדים במזרח פניהן למערב למערב פניהן למזרח נמצאו כל ישר' מתפללין אל מקום אחד הדא היא דכתי' כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים אמר רבי יהושע בן לוי הוא ההיכל לפני לפנים היכל שכל הפנים פונין לו עד כדון בביניינו בחורבנו מניין אמר רבי אבון בנוי לתלפיות תל שכל הפיות מתפללין עליו בברכה בקרית שמע ובתפילה בברכה בונה ירוש' בתפילה אלהי דוד ובונה ירו' בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישר' ועל ירוש' כתוב אחד אומר אלך ואשוב' אל מקומי וכתוב אחר אומ' והיו עיני ולבי שם כל הימים הא כיצד פניו למעלה ועיניו ולבו למטה ואם לאו יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים לאי זה בית קדש הקדשים ר' חייא רבא כנגד קדשי הקדשי' שלמעלן ר' שמעון בן חלפתא אמ' כנגד בית קדש הקדשים שלמטן א"ר פינחס לא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש הקדשים שלמעלן מכון לשבתך מכוון כנגד שבתך

הר המוריה ר' חייא רובא ורבי יניי חד אמ' שמשם הודיה יוצאה לעולם וחדנה אמ' שמשם יראה יוצאה לעולם אדון ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם אורה יוצאה לעולם וחדנה אמר שמשם ארירה יוצאה לעולם דברי ר' חייא ור' ינאי חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם וחדנה שמשם דיברות יוצאין לעולם

היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשי' היא אסדא היא אסכריא היא רפסודות ונביאם לך רפסודות אל ים יפו

הלכה ו

מתני' רבי אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחב' עיר וחכמי' אומרי' בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה או' כל מקום שיש שם חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין

רבי ביבי בשם רבי חנה אמר הלכה כרבי יודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה מילתיה דשמואל אמר כן דשמואל אמר אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמיתבריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית מיליהון דרבנן פליגן דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא ברועים ובקייצים הא מתניתא לא אמר ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבין מילתיה דרבי יוחנן אמר כן דמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף ואין חבר עיר בציפורין

את שמע מינה תלת את שמע של ציפורין בציפורין את שמע מינה חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף אמר רבי אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות אלא אפי' שהא כדי הילוך ארבע אמות רב אמר צריך לחדש בה דבר ושמואל אמר אין צריך לחדש בה דבר רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר אמר ליה אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא

רבי שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן רבי זעורא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין מן דמצלון אתת צלותא קם רב נחמן בר יעקב מצליא אמר ליה רבי זעורא ולא כבר צלונן אמר ליה מצלי אנא וחזר ומצלי דמר רבי שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן

רבי אחא רבי יונה בשם רבי זעורא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף מתפלל עמהן לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומ' עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל באי זה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של האל הקדוש וחדנה אמר באמן של שומע תפילה אמר ר' פינחס ולא פליגון מאן דמר באמן של האל הקדוש בשבת ומאן דמר באמן של שומע תפילה בחול

תמן תנינן רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן רבי הונא רובא דציפורין בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא רבי זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא מן דצלון אתת צלותא קם רב חסדא מצליא אמר ליה רבי זעורא ולא כבר צלינן אמר ליה מצלי אנא וחזר ומצלי דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ואנא דלא כוונית הא אילו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי

אמ' ר' זעורא ויאות כל תנאי תני בשם רבן גמליאל ור' הושעיא תני לה בשם חכמים רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן והוא שיהיה שם מראש התפילה א"ר תנחום בר ירמיה ומתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם

הדרן עלך תפלת השחר