|
לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו ברכות פ"ג ה"ה דף ו ע"ד עמ' 30 |
|
| מקור | תרגום |
| לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו | לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תור' נתון עליו |
| מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו | מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו |
| והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. | והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש |
| אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר. | אם היה נתון ע"ג דבר אחר מותר |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 64
מקבילות
בבלי מנחות לב ע"ב
בבלי מסכתות קטנות הוספה פ"ב ה"א
בבלי מסכתות קטנות מסכת סופרים פ"ג הי"ז
מסכתות קטנות מסכת ספר תורה פ"ג ה"י
מקצת עדי נוסח עקיפים
הלכות גדולות סימן ע"ה – הלכות סופרים עמ' תרפב.
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
עניינה של הסוגיה הוא במותר ובאסור להיעשות בפני ספר תורה מפני כבודו, ודבר זה מודגש במבנה מסגרת האנקדוטה; האיסור מופיע לפני המקרה שאירע לרבי אליעזר, וההיתר בסיומו.
נמסר כי 'לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תור' נתון עליו', ובסמוך לכך מסופר כי רבי אליעזר ישב על ספסל שספר תורה היה מונח עליו, ומשהבחין בכך הרתיע, היינו, נסוג בחרדה,[1] כאילו ראה נחש לפניו.
נראה כי הסיפור הובא כדי לחזק את ההלכה שאין לשבת על ספסל או על כל מקום שהוא שספר תורה מונח עליו.
[1] בן יהודה י"ד, ערך 'רתע', עמ' 6770, וכן ראו הערה 4.