עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 64

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות לבבלי קידושין מד ע"א

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

רבי בנימין בר יפת מסר בשם רבי יוחנן: 'צואה כל שהוא מבטלה ברוק', כלומר, ניתן לבטל את הצואה על רקיקה עליה, ואז מותר לקרוא קריאת שמע.

באנקדוטה מסופר כי שני תלמידי חכמים ישבו, התבוננו סביבם וראו צואה. קם אחד מהם, רבי יעקב בר זבדי, ועשה כדברי רבי יוחנן, רקק על הצואה כדי שיוכלו להמשיך בלימוד התורה. רבי זעירא הגיב על המעשה באומרו 'מן ימא לטיגנא'.

הביטוי 'מן ימא לטיגנא' ניתן להבנה בשלושה אופנים:

א.      לפי רש"י[2] זמן קצר ביותר, כזמן שבין הוצאת הדג מהמים ובישולו במחבת.

ב.      לפי רבנו חננאל[3] ימא וטגרי הם שני מקומות הקרובים מאוד זה לזה.

ג.       אפשר כי הכוונה למים (מן הים) שהונחו במחבת הטיגון.

שלושת הפירושים מציינים זמן קצר,[4] משמע כי לדעת רבי זעירא אין הרוק מבטל את הצואה אלא למשך זמן קצר ביותר. [5]