header2

מפני מה פורשין בעת לימוד – אגדה א

ברכות פ"ג ה"ה דף ו ע"ד עמ' 30

מקור תרגום
בעי קומי ר' אבהו. שאלו  את  רבי אבהו
מפני מה פורשין מצ(י)[ו]אתו וממימי רגליו. מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו
אמ' לון. אמר להם
מפני שמחשבותיו רעות. מפני שמחשבותיו רעות
אמרין ליה. אמרו לו
ולא קטן הוא. ולא קטן הוא
אמ' לון. אמר להם
ולא כת' "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". ולא כתוב כי יצר לב האדם רע מנעוריו
אמ' ר' יודן.  אמר רבי יודן
מנעריו כת'. משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. מנעריו כתוב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 63 – 64

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה מתייחסת להלכה 'תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות ואם אינו יכול לאכול כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו'.[1]  סיבת הפרישה אינה מבוארת.[2]

רבי אבהו נשאל לסיבת הפרישה מצואתו וממימי רגליו של קטן ותשובתו מפתיעה  'מפני שמחשבותיו רעות'.  לפי פירושו יש להתרחק בזמן קריאת שמע ממקום אשר יש בו מחשבות רעות. תשובת רבי אבהו תמוהה, ולכן נשאל 'ולא קטן הוא', שהרי סביר כי לילד קטן אין מחשבות רעות, הוא עדין תמים. רבי אבהו מבאר את השקפת עולמו הנשענת על הכתוב" כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו (בראשית ח' כ"א) לשיטתו, ולא לפי פשוטו של מקרא, הכוונה ב'נער' גם ל'קטן'.

להבהרת דברי רבי אבהו מובא מדרשו של רבי יודן; 'מנעוריו' כתוב ללא וו, כתיב המאפשר קריאה 'משעה שהוא ננער ויוצא לעולם', כלומר, מיום לידתו.[3]

באגדה משתקפת עמדה לפיה יש גם בהפרשותיו של תינוק משום פסול.


[1] תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ב הט"ז עמ' 9. ראו המקבילות המצויינות שם.

[2] אפשר וסיבת הפרישה הינה הריחות העולים מהפרשות אלו. ראו פירוש הרדב"ז על המקום ופירוש רש"י לבבלי סוכות מב ע"ב.

[3] האמורא רבי יודן הוא בן הדור הרביעי. רבי אבהו הוא בן הדור השלישי. סביר שבן הדור הרביעי הסביר את בן הדור השלישי.מצד שני, רעיון זה מצוי כבר במדרש מפי אנטונינוס לרבי.  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ח סימן כא "רע מנעוריו. משעה שהוא ננער בעולם, וכן אמר לו אנטונינוס לרבי יצר הרע מאימת נתון באדם, משעת יצירה או משעת יציאה, אף על פי שרבי אמר משעת יצירה אמר לו אנטונינוס משעת יציאה, אמר דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו, מנעוריו, משעה שננער לעולם, דכתיב לפתח חטאת רובץ (בראשית ד ז)":