טבילת בעל קרי – אגדה ז פ"ג  ה"ד דף ו ע"ג  עמ' 29
מקור
ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא	רבי יוסי בר חלפתא היה בא (הלך)בסמטא[1] בלילה
והוה חמרא מהלך (חודדי) [בתריה] על חד בית שיח.	והיה חמר[2] מהלך אחריו הגיעו למערה[3] אחת
אמ' ליה. ההוא גברא בעי מסחי.	אמר לו אותו  אדם ברצוני לרחוץ
אמ' ליה. לא תסכן נפשך.	אמר לו (רבי יוסי בר חלפתא) לא תסכן נפשך
אמ' ליה. מן נידה ומן אשת איש ההוא גברא [בעי למיסחי].	אמר לו (החמר) מנידה ומאשת איש אותו אדם רוצה לרחוץ
אפי' כן אמ' ליה.	אפילו כן אמר לו (רבי יוסי)
לא תסכן בנפשך.	אמר לו (רבי יוסי) לא תסכן נפשך
כיון דלא שמע ליה אמ' ליה.	כיוון שלא שמע לו
ייחות ההוא גברא ולא יסוק.	אמר לו (רבי יוסי) ירד אותו אדם ולא יעלה
וכן הוות לי.	וכן היה לו

[1] סוקולוף, ערך 'איסמטה', עמ' 52.

[2] מוביל (נהג) של החמורים.

[3] סוקולוף, ערך 'בית שיח', עמ' 95. יש להניח כי הכוונה למערה בה בור מים.

[4] מקור הידע למקצועו של ההולך אינו ברור; בעל האגדה אינו מפרט אם הלך עם חמורו או חמוריו, וכמו כן לא הבהיר כיצד הבחין רבי יוסי בר חלפתא כי האדם שהולך אחריו הוא חמר.

[5] על פחיתות הכבוד המיוחסת לחמור ראו לדוגמא את המדרש על הפסוק 'וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁוּ֥בָה אֲלֵיכֶֽם' (בראשית כ"ב ה). 'אמר רב: הכל מודין בעבד - שאין לו חייס, דכתיב: שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור' (בבלי יבמות סב ע"א); '...אמר להם שבו לכם פה עם החמור, עם הדומים לחמור, מה חמור אינו רואה, אף אתם אינכם רואים' ). (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וירא פרק כב)

[6]. הביטוי "ההוא גברא" מובא פעמיים בסיפור זה. באיזכור הראשון הבטוי ניתן לקריאה בשני אופנים האחד "אמר ליה ההוא גברא, בעי מסחי" או "אמר ליה,  ההוא גברא בעי מסחי" לדרך הקריאה השניה מדבר האדם על עצמו בגוף שלישי כפי שמשתמע מהמשכו של סיפור "אמר ליה מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי"

[7]. לא ברור אם הכונה שחטאו כפול שבא גם על נידה וגם על אשת איש או שבביאה אחת מדובר. בכל אפשרות ניכר כי המספר רוצה להעצים את מידת החטא.