header2

טבילת בעל קרי – אגדה ו

פ"ג  ה"ד   דף ו עמ' ג  ליידן עמ' 29

מקור  
מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין
כיון שהגיע להזכרה כיון שהגיע להזכרה (של שם האל)
התחיל מגמגם בה. התחיל מגמגם בה
אמ' לו ר' יהודה בן בתירה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה
פתח פיך ויאירו דבריך. פתח פיך ויאירו דבריך
שאין דברי תורה מקבלין טומאה. שאין דברי תורה מקבלין טומאה

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ'63

 

מקבילות

בבלי ברכות כב ע"א

שכל טוב (מהד' בובר) שמות פרשת בא - בשלח פרק יג

 

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בסוגיא מצוטטת ברייתא[1]  ונוסף לה: 'אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות', כלומר לא יזכיר את שמות האל הכתובים בהם.[2]

 

סיפור המעשה מביע את התנגדותו של רבי יהודה בין בתירה להוספה זו. אדם שעמד לקרוא בתורה בנציבין, [3] עירו של רבי יהודה בן בתירה, טרם טבילתו, ולכן חשש מאזכרת שם האל, חשש שבא לידי בטוי בגמגום הקריאה. תגובתו של רבי יהודה בין בתירה הייתה ישירה: "פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה"

 

מדברי רבי יהודה בן בתירה לומדים כי לדעתו בעל קרי מותר בדברי תורה גם ללא טבילה, וכמו כן לומדים שכבר בדור ראשון לתנאים יש היוצאים כנגד תקנתו של עזרא לטבילת בעל קרי.


[1]תוספתא ברכות (מהד' ליברמן) פ"ב הי"ב עמ': '...הזבין והזבות והנדות והיולדות מותרין לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין בכולן ר' יוסה או' אבל שונה הוא בהלכות הרגילות ובלבד שלא יציע את המשנה'.

[2] ראו פני משה על הדף.

[3] עיר בדרום מזרח טורקיה, כיום נמצאת סמוך לעיר קמישלי. ראו נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב', עמ' 202 – 204.