טבילת בעל קרי (המשך) – אגדה ה פ"ג  ה"ד דף ו ע"ג ליידן עמ' 29
מקור	תרגום
ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא.	רבי זעירא שאל לפני (את) רבי יסא
לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיא בליליא.	לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיא בליליא[1]
אמ' ליה.  אין.	אמר לו כן
ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא.	רבי חייא בר אבא למד (הסביר) עם רבי נחמיה  בנו פרק (שיעור) בלילה
בההיא צפרא הוה מר.	באותו בוקר היה מר (אומר)
מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד.	מי שיש לו עבודה ילך יעבוד

[1] המשפט לא תורגם. ראו הסבר בעיון קצר באגדה.

[2] ראה אצל הפני משה: 'כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול'. וראו אצל בעל ספר החרדים הסובר כי שאלתו של רבי זעירא מכוונת כנגד רבי יסא ורבו רבי בון : 'אין כבודך שונה פרקים בהשכמה בכל לילה עם ר' בון רבו ואע"פ שפעמים אתה או הוא שמש מטתו'. לעניין זה מעניין נוסח כ"י ותיקן בו נמצא 'ר' זעיר בעי קומוי ר' יוסא לית ר' כי פשיט ערס' ביןפרקיה בליליה אמר לו אין'. לגרסה זו אפשר כי רבי זעירא מברר עם רבי יסא את העובדה כי הוא פורש למיטתו (ערסו) ושב ללימודו בלילה וזאת ללא טבילה כתקנת עזרא.

[3] הפני משה על ירושלמי ברכות פ"ג ה"ד דף ו ע"ג ד"ה בההיא צפרא.

[4]הרישא של הביטוי 'מה דאית ליה עבידא' משמעו מי שעשה מעשה, כלומר, מי ששימש מיטתו, והסיפא 'ייזיל עביד' פירושו ילך ויעשה, כלומר יטבול. (ר"ש סיריליאו ד"ה בההיא צפרא וגם 'מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד'; ספר החרדים ד"ה בקריצתא וגם עובדא וגם ייזיל ויעביד).