header2

טבילת בעל קרי (המשך) – אגדה ד

פ"ג  ה"ד דף ו ע"ג ליידן עמ' 28
מקור תרגום
ביומוי ר' יהושע בן לוי בימיו של רבי יהושע בן לוי
ביקשו לעקור את הטבילה הזאת ביקשו לעקור את הטבילה הזאת
מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה.[1] מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה
אמ' להן ר' יהושע בן לוי. אמר להן רבי יהושע בן לוי
דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה חבר שהוא גודר את ישראל מן העבירה
אתם מבקשין לעקור אותו. אתם מבקשים לעקור אותו
מהו גודר יש' מן העבירה. מהו גודר ישראל מן העבירה
מעשה בשומר כרמים (ב?)אחד שבא להיזקק עם אשת איש. מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש
עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עד שהן מתקינים להם מקום היכן הן טובלין
עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 62

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מובאת מחלוקת בנוגע לתקנת עזרא שעניינה טבילת בעל קרי, יש המסתייגים ממנה ומבקשים לבטלה ויש המחייבים המשך קיומה. [2] הסיפור משקף מחלוקת זו.

 

נמסר שבימי רבי יהושע בן לוי ביקשו חכמים 'לעקור את הטבילה הזאת'. המילה 'הזאת' מבהירה כי מדובר בתקנת עזרא המחייבת בעל קרי לטבול. הנימוק לביטול הטבילה היה 'מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'.

 

בעל הסיפור עיצב את הרצון לבטל את הטבילה וגם את הנימוק לביטול התקנה באותו השורש – עק"ר, ובאופן זה חיזק את הקשר ביניהם. עם זאת יש קושי בנימוק, שכן הדיון עוסק בטבילה בעלי קרי ולא בטבילת נשים. בעל ספר החרדים תלה את הרצון לבטל את התקנה בצורך של הנשים לטבול לאחר תשמיש, ואילו הפני משה וראבי"המבארים כי הימנעות גברים מטבילה בשל הצינה גרמה להם להימנע מנשותיהם.[3]  אפשר כי הנימוק ששולב הינו מרובד עריכה שונה, וסימוכין לכך ניתן למצוא בהעדרו מכ"י וטיקן.

 

לעומת החכמים המבקשים לעקור את תקנת הטבילה רבי יהושע בן לוי מתנגד לביטולה כיוון שתקנה זו 'גודרת את ישראל מן העברה', היינו, מונעת מהן לעבור עבירות. בעל הסוגיה שאל שאלה רטורית 'מהו גודר ישראל מן העבירה', וכתשובה הביא סיפור שנועד להמחיש כיצד טבילה משמשת גדר כנגד עבירות.

 

שומר כרמים בא להיזקק לאשת איש, אך התברר כי תוך חיפושיהם אחר מקום טבילה שלאחר ביאה הגיעו עוברי אורח וגרמו לשומר הכרמים ולאשת האיש להימנע מהביאה.[4]

[1] בכ"י וטיקן שורה זאת אינה מופיעה.

[3] לפי הפני משה הכוונה ב'היו נעקרות' שהיו נעשות עגונות, משמע שהגברים לא טבלו מחמת הצינה, לכן פרשו מנשותיהן, והן הפכו 'כעגונות'.. ראבי"ה מפרש: 'בעלי קריים קאי ולא היו משמשין בעליהן בשביל טורח הטבילה שחרית...' (ראבי"ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ).

[4]בסיפור חייבים להציג יחסים אסורים, כי הטבילה היא שמנעה את העבירה עליהם, יחד עם זאת יש כאן ניגוד צורם אצל העבריינים שאינם מהססים מלקיים יחסים אסורים, אך מחפשים מקום לטבול בו.