header2

טבילת בעל קרי – אגדה א

פ"ג  ה"ד דף ו ע"ג ליידן עמ' 28

מקור תרגום
והתני. והרי שנינו
מעשה ביר' יוסה בן חלפתא מעשה ברבי יוסה בן חלפתא
שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח. יש לך לומר על אותו הגוף הקדוש בשוכח

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 62

 

מקבילות

ירושלמי יומא פ"ח ה"א דף מד ע"ד עמ' 596

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה ומימרה

 

עיון קצר באגדה

המשנה קובעת כי בעל קרי יהרהר בליבו את הברכות של קריאת שמע, ונראה כי בסיסה בתקנת עזרא המחייבת טבילה לבעל קרי.[1] ובסוגיה על המשנה נתגלעה מחלוקת אם בעל קרי באונס חייב בטבילה כדי שיוכל לעסוק בדברי תורה[2] או רק בעל קרי מתשמיש המיטה.

 

כדי לתמוך בעמדה שגם בעל קרי באונס חייב טבילה לפני שעוסק בדברי תורה מובא סיפור אירוע לפיו ראו את רבי יוסי בר חלפתא טובל בצנעה ביום הכיפורים. המשפט 'אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח' נאמר בלשון סגי נהור, שהרי קשה לומר על רבי יוסי בר חלפתא, המכונה כאן 'קדוש' כי שכח משנה מפורשת ושימש מיטתו ביום הכיפורים[3] או שלא טבל מבעוד יום לאחר תשמיש מיטה. מכאן שיש ללמוד כי גם קרי באונס מחייב טבילה.


[1] בתלמוד הבבלי מייחסים עשר תקנות לעזרא הסופר, ואחת מהן היא חובת הטבילה לבעל קרי '...ותיקן טבילה לבעלי קריין' (בבא קמא פב ע"א).

[2] הטבילה שמטהרת את בעל הקרי מתירה לו לעסוק בתורה.

[3]משנה יומא פ"ח מ"א: 'יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה...'.