header2

והחי יתן אל לבו

פ"ג ה"א דף ו ע"ב עמ' 26

מקור תרגום
רבי זעירא שרע בדיבורא. רבי זעירא נפל[1] ב(מהלך) דיבורו
אתון בעיין מיזקפניה באו ורצו לזוקפו
ואשכחוניה איעני. ומצאו אותו מתייסר[2]
אמרו ליה. מהו כן. אמרו לו מהו כך[3]
אמ' לון. לכן דאתינן. אמר להם כיוון שהתרגשתי[4]
על שם "והחי יתן אל לבו". על שם והחי יתן אל לבו

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 61

 

מקבילות

ירושלמי נזיר פז ה"א דף נו ע"א עמ' 1124

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

מסופר על רבי זעירא שנפל בעת שהספיד בהלוויה, משבאו לזוקפו ראו שהוא מתייסר.[5] לשאלתם לסיבת מצבו ענה שהתרגש, ודרש את הסיפא של הפסוק: 'טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ'(קהלת ז' ב').

 

בעל הפני משה מפרש את דברי רבי זעירא כי לקח לליבו את ענייני ההספד והמיתה כפי שכתוב 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ'; ובפירושו מראה פנים מפרש כי הפיל עצמו כך כדי לעורר את ליבם של הסובבים;[6]  ואפשר כי ההשתתפות בהלוויה וההספד הובילו את רבי זעירא להתבוננות בקץ חייו של האדם, ומכאן גם התרגשותו הרבה.



[1] סוקולוף, ערך 'שרע', עמ' 567.

[2] סוקולוף מתרגם 'אשכחוניה איעני' found him responding (after the eulogy) (ערך 'עני' עמ' 412) כלומר, מצאו אותו מגיב (אחרי ההספד). כמו כן הוא מתרגם 'עני' כ'מתייסר' (ערך 'עני #3', עמ' 413), אך לא על המשפט באגדה זו. 'איעני' כהתייסרות מתאים יותר, כיוון שבשורה הבאה נאמר ששאלו אותו 'מהו כן'.

[3] סוקולוף, ערך 'כן', עמ' 262.

[4] סוקולוף, ערך 'אתי' (הסבר 2), עמ' 80.

[5] או שרוצה להגיב לאחר ההספד; ראו לעיל הערה 2.

[6]מראה פנים (על הדף): '...צ"ל שזה היה כשראה לבית הקברות בעומדו חוצה וכל זה דוחק ובענין שפירשנו בדיבורא היינו כשהרים קולו בהספד ובדיבור מענינים כאלו התפעל בעצמו למען יעורר לב העם השומעים וכמאמרו להם והחי יתן אל לבו'. בפירושו הוא מקדים ומציין שלא סביר לתאר את רבי זעירא כאדם חלש.