עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 61

מקבילות

ירושלמי נזיר פז ה"א דף נו ע"א עמ' 1124

בבלי קידושין לא ע"ב[1]

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

בסוגיה עסקו בשאלות אם על כהן להיטמא למלך, לנשיא ולרבו, ובאגדה זו עולה השאלה האם עליו להיטמא לכבוד הוריו. בעל האגדה משיב על השאלה באמצעות סיפור.

רבי יסא שאל את רבי יוחנן אם עליו לצאת לקראת אמו הנמצאת בבוצרה,[2] ובאפן זה להיטמא בארץ העמים.[3] שאלתו משקפת דילמה בין חובתו ככהן שלא להיטמא ובין חובתו כבן בכיבוד אמו. רבי יוחנן ענה כי אם נמצאת אמו בסכנת נפשות, חובתו לצאת אליה,[4] אך אין בידו תשובה אם עליו לצאת משום כיבוד אב ואם.[5]

רבי שמואל בן רב יצחק סבור כי שאלתו של רבי יסא אינה תיאורטית, לכן על רבי יוחנן לטרוח ולענות לו תשובה עניינית, ואכן רבי יוחנן משיב בשנית: 'אם גמרת לצאת תבא בשלום'. אין בתשובה משום היתר או איסור, אלא ברכה שיחזור בשלום, אם יגמור בנופשו לצאת לקראת אמו, משמע זכותו של רבי יסא להחליט.

אפשר שרבי יסא המשיך להתלבט, ורבי אלעזר עודד אותו לצאת באומרו 'אין רשות גדולה מזו', היינו רבי יוחנן מתיר. סתם המספר ולא פירש אם רבי אלעזר ראה בדברי רבי יוחנן היתר לצאת לארץ העמים בגלל שהותיר את זכות ההחלטה לשואל או בגלל הברכה שיחזור בשלום.