|
מהו שייטמא כהן – אגדה ו פ"ג ה"א דף ו ע"ב עמ' 26 |
|
| מקור | תרגום |
| מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא. | מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא |
| כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר. | כאשר מת רבי יודן נשיאה (הנשיא) הכריז רבי ינאיואמר |
| אין כה( )[ונה] היום. | אין כהונה היום |
| כד דמך רבי יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה | כאשר מת רבי יהודה הנשיא בן בנו של רבי יהודה הנשיא |
| דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה | דחף רבי חייא בן אבא לרבי זעירא בבית כנסת של (פליטי) העיר גופנא של ציפורין[1] וטימא אותו |
| כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה | כאשר מתה נהוראי אחותו של רבי יהודה הנשיא |
| שלח ר' חנינא בתר רבי מנא | שלח רבי חנינא אחרי רבי מנא |
| ולא סליק. | ולא בא |
| אמ' ליה. אם בחייהן [אין] מטמאין להן | אמר לו אם בחייהן אין מטמאים להן |
| כל שכן במיתתן. | כל שכן במיתתן |
| אמ' ר' נסא. | אמר רבי נסא |
| במיתתן עשו אותן כמת מצוה. | במיתתן עשו אותן כמת מצוה |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 61
מקבילות
ירושלמי נזיר פ"ז ה"א דף נו ע"א עמ' 1123
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה וסיפור
עיון קצר באגדה
בסוגיה נאמר כי כהן נטמא למלך, ובהמשך נשאל 'מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא'. כתשובה מובאות שלוש אנקדוטות:
האחת,כאשר נפטר רבי יודן הנשיא הכריז רבי ינאי[2] 'אין כהונה היום', היינו, גם הכוהנים חייבים בכבודו של הנשיא, ועליהם להיטמא לו.
השנייה, כאשר מת רבי יהודה נשיאה נכדו של רבי דחף רבי חייא בר אבא את רבי זעירא הכהן בבית הכנסת שבציפורי וטימא אותו. כנראה, רבי זעירא נמנע מלהיטמא במותו של הנשיא, ואילו רבי חייא בר אבא סבר כי יש לכבד את הנשיא אפילו במחיר הטומאה, לכן דחפו, ובאופן זה טימא אותו.
השלישית, כאשר מתה נהוראי, [3] אחותו של רבי יהודה הנשיא, שלח רבי חנינא לרבי מנא הכהן[4] שיבוא לכבד את הנשיא במות אחותו. הוא סירב ונימק את עמדתו באומרו 'אם בחייהן אין מטמאין להן כל שכן במיתתן', כלומר אם בחייהן אין מיטמאים להן בנידתן,[5] קל וחומר שאין להיטמא להן במותן.
ארבעה דורות מאוחר יותר ביטל רבי נסא נימוקו של רבי מנא באומרו כי 'במיתתן עשו[6] אותן כמת מצוה'. אפשר כי לעמדתו מפאת כבוד הנשיא אל לו לעסוק בקבורת אחותו או כל קרוב משפחה אחר, הם נחשבים כ'מתי מצוה', ועל כוהנים להיטמא להם במותם.
[1][1] בית הכנסת של פליטי העיר גופנא שבצפון ירושלים. אחרי החורבן נדדו לציפורי. (נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב', עמ' 373).
[2] ספק אם מדובר ברבי ינאי האמורא בן הדור הראשון, שכן רבי יודן הנשיא הוא בן הדור השלישי. אפשר כי מדובר ברבי ינאי, אמורא בן הדור השלישי. על קשיים בלוח הזמנים של כל החכמים באגדה זו (למעט רבי נסא) ובמועדי מות הנשיאים ראו גינצבורג, פירושים וחידושים בירושלמי, עמ' 95 – 96.
[3] כשם שיהודית היא שם נקי המקביל ליהודה, כן יהודיניי שם נקבי המקביל ליודן (גינזבורג, שם, עמ' 98). כן ראו ערוך השלם ד, ערך 'יהודיניי' עמ' 114. בעל שיירי קרבן מפרש כי מדובר בשם של איש, היינו אח של הנשיא.
[4] מדובר באמורא בן הדור הראשון.
[5] ראו פרשנים על הדף.
[6] בביטוי 'עשו' הוא מתכוון לרבי חנינא ורבי ינאי הנזכרים כאן. ראו גם בבלי כתובות קג ע"ב.